''נכנסנו דרך שדרת האקליפטוסים היפה אל מרכז המושבה, שם נמצאו המלון, הרפתות ובאר-המים הבלתי-מכוסה. בכל הושלך הס.
''שאלתי את אבי היכן נדור והוא ענני : 'יכולים אנו לבחור לנו בית ודירה כטוב בעינינו. כל בתי המושבה עומדים הכן לרשותנו'.
''בחרנו לנו בית שעמד בראש הגבעה ורוח רעננה נשבה בו. בית זה, ככל השאר, עמד שומם ומלא מפולת, שברי רעפים, אבנים וטיח. אבי רתם בינתיים את העגלה ונסע היערה להביא ענפי אקליפטוסים כדי לכסות בהם את הגג.כך עשינו עד חשכה וזכינו לראות את דירתנו הקטנה בדמות סוכה נקיה לכל הדעות. את הרהיטים סידרנו לאור הירח החיוור, אשר שזר לנו חוטי כסף בין הענפים שכיסו עלינו ממעל. אחר קוששתי מעט זרדים יבשים, שנמצאו סביב הבית עם שפע קוצים ודרדרים וכל שאר שיחי השדה, שגדלו וצמחו שם פרא ובאין מכלים. הבערתי בהם אש ובישלתי לנו ארוחת ערב.
''האווירה בתוך הסוכה-דירה היתה רעננה. הכל היה מעניין בזרותו. בכל זאת שמחתי בלבי, כי אמי לא הקדימה לבוא וניצלה מכל הפורענויות אשר נפלו בחלקנו מיד בבואנו למושבה. שאיבת המים עלתה לנו בעמל רב, כי המשאבה היתה ישנה ומקולקלת. בהמותינו שכנו בדירה סמוכה לנו ובכל שעות היום קשרנון אל גזעי העצים, כי רועה עדיין לא היה לנו. במושבה נמצאו באותו זמן עוד חמש משפחות, וביניהן גם משפחת א., אשר הקדימה לבוא למושבה. הלכתי לבקר את השכנים.
''היה זה בשעת הבוקר. האוויר צונן וכל היקום שופע חיים רעננים. נכנסתי לחצר בלתי-גדורה. והנה נגלה לי שם מראה משונה : על מרפסת פתוחה צעדו להן, באיטיות אלגנטית, פרות יפות-מראה, עגלים ועגלות, הלוך וטפוף ירדו, אחת אחרי חברתה, בשקט, במתינות ובחשיבות יתרה. אך בהגיע תורה של אחת העגלות, שהיתה נודעת כעקשנית וכמרדנית ושלא קיבלה עליה עול כיתר חברותיה, לא הסכימה בשום פנים ואופן לרדת במדרגות כדרך בני-אדם. היא חישבה ומצאה לעצמה דרך יותר נוחה לצאת את הבית. פשטה צווארה, מתחה גופה הגמיש וקפצת בעד החלון ישר לרחוב.
בעל-הבית, אשר חיבב את בהמותיו, היקצה להן חדר מיוחד בתוך דירתו''. אשתו התקוממה נגד אדיבות נפרזת זו, אך ללא הועיל. הבהמות הוסיפו לשכון בטח בקרבתה, ליד חדר המשכב.
135