דמי חנוכה לחנה אורלוב

תל-אביב, חנוכה, תרפ''ז
מאת ח. נ. ביאליק

באביב תרצ''ה הביאה ארצה לערוכה הרבה מוצגים מיצירותיה. ביניהן כמה פורטרטים של אנשי-שם עברים (ביאליק, שמריהו לוין, הצייר ראובן, הסופר פרץ הירשביין ועוד). כמה מיצירותיה נמכרו בארץ. כשהכינה אחרי התערוכה את המוצגים לאריזה להחזירם לפאריס, נמלכה לפתע בדעתה והחליטה, שלא יתכן להוציא את פסל ביאליק מארץ-ישראל והשאירתו בביתי בכפר-סבא עד היום הזה. עם כניסת הגרמנים לפאריז ב-1940 נמלטה עם בנה לז'נבה אשר בשוויץ. כל ביתה ואוצרות-האמנות שלה שצברה בו היו לבז בידי אויב*. רק פסל ביאליק שהשארה בארצנו נשאר לה לפליטה. (סמל ליצירות הגניוס העברי, שרק בארץ העברים מובטחות הן מאבדון).

לפני צאת חנה אורלוב לפאריס, היו היא ואחותו מאשה חברות ב''הפועל הצעיר''. בכל אספה של המפלגה, הייתי נפגש עמהן. לא פעם הלכנו בחבורה אחת עם שאר החברים מפתח-תקוה אל האספות שנערכו ביפו. אני כבר עבדתי אז על אל אדמתי ועל אדמת אחרים בכפר-סבא, כפי שיסופר בפרק הבא. בעונה שלא היתה עבודה בישימון ההוא (מקום כפר-סבא כיום), הייתי עובד עבודת שכיר-יום בפתח-תקוה ושם גרתי. אחרי אחת האספות ביקשה ממני העלמה מאשה אורלוב, שאעזור לה להשלים את

*כפי שנתברר למשפחה לאחר גמר המלחמה - הוחזרו לפסלת יצירותיה כמעט בשלמות.

84