- בני, הנך נוסע לארץ-ישראל לרכוש חלקת אדמה. הזהר בעת הקניה לעשות ''קופצי קרעפעסט'' (שטר-מכר כחוק) ולאשרו אצל הנוטריון ולהעביר את האדמה על שמך במחלקת הקרקעות של הממשלה, כדי שלא יוכל איש לערער על בעלותך על האדמה.

זאת היתה אזהרה נאה של אב הדואג לעתידות בנו ומעניק לו את פרי נסיונו וידיעותיו בהליכות החיים. אך בארץ נודע לי, שספר-האחוזה האוטנומי של מושבה עברית, המתנהל בכל מקום בידי אנשים ישרים ונאמנים, שוה הרבה יותר ממשרדי הממשלה העוטומנית ותעודותיהם. כעת נפל בחלקי הכבוד הקשור באחריות למלא שרות צבורי זה בכפר שהייתי בין בוניו.

הזמנתי את המפות, התרשימים, הטפסים והספרים לפי הדוגמה המקובלת בכל המושבות. השתמשתי ברשימה הקצרה שהשאיר לפליטה מר זפרן, מנהל ספרי האחוזה שלנו בראשית המלחמה, אחרי שהוכרחנו לקבור אותם בפרדס שטמפר ואיש לא ידע את קבורתם עד היום הזה. על סמך הרשימה הזאת יכולתי למלא את הדפים של רוב החלקות. נוסף לכך פרסמתי בעתונות, שכל מי שיש לו נחלה או משכנתא על נחלה בכפר-סבא יפנה אלי ויביא אתו את התעודות שבידו, העתקה של פנקסי ספר האחוזה הקודם או אישור ממשרד הרבנות וכדומה. המעונינים פנו אלי. על סמך תעודותיהם ותוכחותיהם עלה בידי במשך חדשים אחדים לסדר את הכל. ספר האחוזה החדש הכיל את כל הפרטים, שהיו בספר האחוזה הישן, כאילו לא באבד מעולם.

רק בנוגע לחלקה אחת, חלקה מס' 41 בת 50 דונם ועוד 5 דונמים מגרש לבנין, לא יכלתי לעשות את הסידור הסופי. ברשימת מר זפרו מצאתי רק זאת, שהיא שייכת לאיש ששמו ח. כהן. שום ידיעה נוספת לא היתה עליו ועל מקום מגוריו וכו'. חלקה זאת העיקה עלי, כי לא ידעתי מה לעשות בה. מי הוא אותו

157