|
בספר מיוחד, שכן אם מעט או רב חלקה במערכת בנין הישוב, על כל פנים אין לזלזל בו ואין לבטלו. אך למרות הסבל הרב שנפל בחלקה, המסתמן ביותר בשני החורבנות שעברו עליה, ולמרות הכח החיוני הרב שהוכיחה בתקומתה משני החורבנות, לא זכתה להוקרה ולאהדה במדה מספקת מצד החולשים על הנהגת הישוב והמפעל הציוני, עד כדי להקדיש ספר לכבודה, כמו שנהגה הנהלת הקרן הקיימת לישראל בספרית ''לנוער'' לגבי מושבות אחרות. גם ההנהגה הרשמית של המושבה, המועצה המקומית, לא הכירה עדיין בחובתה זו. שכן הרוב השולט בה כעת, כל אלה התושבים, שמצאו להם מקום אחיזה ושטח-מחיה הודות לעמל ולחבלי בנין והתנחלות של ראשונים נשכחים ומושכחים, לא נאה ולא נעים להם לזכור ולהזכיר את הראשונים בהוקרה הראויה, כי הזכרון מחייב להכרת-טובה, וזוהי חובה בלתי-נעימה, שהאנוכייות הפרטית והקיבוצית כאחת, משטמטת ממנה. לכן אמרתי להקדיש בתוך תולדותי מקום כבוד לתולדות מושבתי ולזכר חברי הראשונים, שהתענו וסבלו יחד אתי בבנינה ובנשיאת העול הכבד של החזקתה וקיומה החל משנותיה הראשונות הקשות ביותר, שנות המאמץ והסבל החלוצי-האלמוני, ללא שירי תפארת שיטיפו בו נטפי נועם והקלה, וללא הילת זוהר של תהילה והוקרה מצד הלאום, הילה שנתפסה כולה למען החלוצים החדשים, מבלי להשאיר כלום לראשונים. בסוף דברי הפתיחה הנני למלא חובה נעימה ולהביע תודתי למר יהודה אידלשטיין, על עזרתו לי בעריכת ספר תולדותי ובהכשרתו לדפוס. ואם ימלא ספר זה את יעודו לעורר הוקרת ראשונים ומפעלם בלבות הדור הצעיר - והיה זה שכרי. כפר-סבא, תש''ה דב סקיבין
11
|
|