| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
להם למהגרים הכפר-סבאים רק להיטיב את לבם. אבל דרישתנו היתה חזקה כי על חשבון תקציבנו ישלחו לנו קוניאק עבור בית החולים והחולים הקמים ממחלתם. ובכן שלחו לנו תמיד מעט מזה, ואנחנו חלקנו להם ע''פ פתקאות האדון סלור ששמש בתור רופא ורוקח, וע''פ עדותו כמובן חלקנו את כל הדברים שנועדו עבור חולים. ובערב פסח, אחרי שקבלנו 25 רוטל מצה לחלוקה ויין דוקא לא קבלנו הפעם, אבל קבלנו חמצה וריבה, - ובכן רצתי תיכף לחלק ע''פ פתקאות כנהוג תמיד ע''פ הנפשות של הזקוקים, לחלק את מעט המצה והריבה והמצה וקמח-הדורה שהיה לנו, וכן מעט החטה שהיתה במחסן. המצה עלתה רק לרבע-אונסה לנפש -מצה אחת בשביל ליל סדר. בחול המועד קבלנו עוד הפעם 25 רוטל מצה, וחלקנו אותה באותו האופן. מלבד בעד בית החולים אפינו מצה מהחטה שהיתה לנו מעט מאד, בתנור שנמצא בכ''ס. כן אפו גם האמידים קצת שהיתה להם חטה והספיקו לטחון אותה בריחים שנמצאו במושבה ואפו להם מצות, אבל הקהל הרחב שאין לא מאומה, אכלו חומצה, וקמח דורה ועשבים מרים, מדברים, ששמשו לנו בתור מרור ובתור שבר לרעבוננו. כל הפסח עבדו אבני הריחים האחדות שהבאנו לפני זמן במושבה לרשות הקהל. וכל אחד הוציא את חסכונו שחשך לו במשך הזמן: מעט חטה, מעט דורה וכדומה וטחנו את כל זה בריחים וגם מעט החטה וקמח-הדורה שחלקנו להם השתמשו בו ואפינו מין מצה שלמדונו אחינו התימנים שנמצאו בינינו. מכינים מחבת או פח הפוך שמתחתיו בוער אש ועושים 62
|
|