מגלת כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

שלשת הפצועים שלמעלה מתו כלם בבית החולים שבדמשק, שבגזרת המפקד נשלחו שמה תיכף אחרי שנפסקו היריות. אנו השתדלנו וחפצנו להוציא סכומים הגונים עבור שירשו לנו לקחתם לזכרון, לבית החולים של היהודים, אבל בשום אופן לא עלע בידינו הדבר. המפקד באחת, שצריך לשלחם לדמשק. כן נפצעו גם האכר הצעיר מר אברוצקי ואמו, ומר יחזקאל צרנוב מיפו, שהיה גר בביתם, וגם הם נשלחו לדמשק, אבל הם שבו משם לאחר זמן רב. הם תארו את בית החולים שבדמשק בצבעים הכי שחורים, ששם מתנהגים באופן טורקי אמתי. עוד הרבה אנשים נפצעו פצעים קלים שנחבשו כלם ע''י הא והוכנסו לבית-החולים. היריות ארכו כשעתים ונצוצות נתזו מכל צד ונשקעו בתוך האדמה שסביבנו ומי שאיזה נצוץ נגע בו - נפצע. אח''כ נשתק סוף סוף הגיהינום הזה ואנחנו שבנו לבתינו ולאהלינו. שבתי הביתה ומצאתי חורים בקיר הבית אבל לא נבובים והתריסין והחלונות מלאים חורים. גם בקירות הבית פנימה יש סמנים שחתיחות הפצצות נכנסו לתוך הבית, ולאשרנו מצאתי את הורי תחת המטות על הארץ מכסים בכרים וכסתות, אבל בריאים ושלמים. הם ספרו לי: שספר-התורה שעמד בביתי בקרן זוית לצד הפצצות הגין עליהם ונצלו.

גם את מר אשכנזי מצאתי בביתו, מסתתר תחת כרים וכסתות, וסביב הבית היו בורות עמוקים מהפצצות הרבות שהתפוצצו שם. אחרי המקרה הזה חפרנו לנו מאחורי הבתים חפירות-הגנה מכסים עפר, עמקם יותר משני מטר, ומן הצד עשינו פתח לכניסה.

55

  מגלת כפר-סבא, מאת מנחם קליונר
| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא