| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

מתפזרים לכל רוח). ברחנו השדה, והיריות התחילו להיות תכופות וכבדות מאד. שערנו שהן היו בני 24 סנטימטר וגם ''שרפנלים'' התפוצצו למעלה בקול שריקתם המשונה ועל יד ביתי נפלה פצצה שניה שעברה תחת האדמה באורך כחמישה מטרים, ועשתה כמין תעלהתחת האדמה ואח''כ התפוצצה ופצעה פצעים אנושים את מר פודלישוק, שהסתתר מאחרי הכותל בחוץ. המסכן הזה רץ לביתו של מר סלור בכדי שיחבוש אותו. ובדרך נפצע פעם שנית מיריה אחרת שפגעה בו. גם המהגר החיט.... נפצע ברגלו פצע אנוש, ופה צריך להזכיר את גבורת לבו של ה' סלור, שתחת יריות התותחים התכופות, הלך וחבש את הנפצעים. ןלא חת, ולא זע, בראותו נגד עיניו מתפוצצות פצצות לרוב, ומחריבות כל אשר סביבם. כמדומני שגם מר רוזינצויג שנמנה למנהל בית החולים החדש, ועשה את מלאכתו במסירות רבה כל הזמן, עד הרגע האחרון הכיקשה והכי מסכן בדברי ימי כפר-סבא, גם הוא עזר למר סלור להכניס את הפצועים לביתו של זה האחרון בכדי לחבוש אותם.גם אשה אחת זקנה מעין-גנים נפצעה קשה ברגלה. בפצעה היה גם אורח-פלא: הזקנה הזאת החביאה מבתה ומחתנה איזה סכום של נפוליונים זהב וקשרה אותם כמו אצעדה סביב הרגל וחתיחת הפצצה פגעה בדיוק במקום הזהב, וחתחה אותם לגזרים. חתנה אמר שהמסכנה נענשה על החביאה את הכסף מבתה ונכדיה הרעבים ולא נתנה מכספה להחיות את ננפשם. (מקרים שכאלה קרו לפעמים, שבעיקר זקנים וזקנות שמתו כמעט מרעב אח''כ נמצא אצלם כסף). 54