גם מר ש. אשכנזי חלה, וגם הגברת אשכנזי חלתה מרוב צער. האדון אשכנזי עבד גם כן יותר מכפי כחותיו לעזרת האמללים, אע''פ שלא היה כבר צעיר, ובמשך החורף נהפכו שערותיו וזקנו רובם לבן. נזדקן העסקן הזה ללא עתו מרוב תלאות ויגון. גם מר חיט חלה, הוא
40
| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
|
השני. פה הננו נרמסים כעפר ושם היה מרימיםאותנו עד השמים. עבר שבוע עברו שבועים והדוחין עשה שלו, כי האנשים שפחדו לשבת באהלים מפני אנשי הצבא-הטורקים וגם מפני הפצצות שנפלו לתוך המושבה, נדחקו כלם לתוך הארוה הכללית הגדולה, שגם בלאו- הכי היתה מלאה מפה לפה. אנו השתדלנו להטיב את המצב בזה שסידנו את הארוה ונקינו אותה מידי פעם-בפעם, אבל לשוא; אי הנקיון שהתחיל לשלוט מפני חוסר המים ומפני הדוחק והצבא בעיקר - שמקרי טפוס חוזר וטיפוס הבהרות היו רגילים בין הצבא הטורקי-הכניסו סוף סוף את המחלה בין המהגרים. וכמעט כלם, כל התושבים חלו באחת המחלות. לא היה בית שלא היו בו חולים, ורק ביתי היה היחיד שלא חלה אף אחד במחלות האלה אע''פ שהדוחק היה גם בביתי כמו בכל הבתים והאהלים, יען כי 8 אנשי צבא גרמנים חנו בביתי עם כליהם וחבילותיהם ומבלעדם היינו שלש משפחות באותו החדר. מחסור סבלנו יחד עם כל המהגרים, ולבד זה הלא טפלתי בחולים ונכנסתי לאהליהם לעזור להם, וגם בביתי היו באים תמיד אנשים שישנם חולים במשפחתם, וגם עבדתי יותר מכפי כחותי ולא ישנתי די ספוקי. אבל המהגרים אמרו שהם ''מתפללים'' עבורי שלא אחלה. גם מר ש. אשכנזי חלה, וגם הגברת אשכנזי חלתה מרוב צער. האדון אשכנזי עבד גם כן יותר מכפי כחותיו לעזרת האמללים, אע''פ שלא היה כבר צעיר, ובמשך החורף נהפכו שערותיו וזקנו רובם לבן. נזדקן העסקן הזה ללא עתו מרוב תלאות ויגון. גם מר חיט חלה, הוא 40
|
|