ציון לחללי כפר-סבא והסביבה: תרצ''ו-תרצ''ז


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

כשנה היה בכפר-סבא. בימים הראשונים התמיד בעבודתו הקשה מתוך שביעת רצון. אך עד מהרה פשט חוסר העבודה במושבה ופגע גם בו. באה העונה המתה וברוב המקומות פוטרו הפועלים היהודים, והערבים למאותיהם המשיכו בעבודה. ימים קשים באו לו, אולם הוא נשא בדומיה. איני זוכר כי יבוא פעם בטורניא על מי שהוא. רק פניו מזי הרעב הביעו את הסבל הרב. כשנזדמנו יחד הייתי מנחמו ומעודדו: עוד מעט תחלוף הונה המתה ותהיה עבודה למכביר, יבואו ימים טובים. והוא היה שותק, ספק מאמין ספק אינו מאמין. אך את המושבה לא עזב ולא הלך לנסות מזלו במקום אחר.

צנוע ושקט היה האיש, נחבא אל הכלים ומעטים הכירוהו.

ישראל משה


נולד בגרמניה, בן להורים אמידים, למד באוניברסיטה בברלין במחלקת המשפטים, חונן בכשרון אמנותי והשתתף בלהקה דרמתית של משחקים צעירים. בתנועה הציונית התענין עוד לפני עלות היטלר לשלטון. בתחילת 1933 עזב את ספסל הלימודיםוהלך להכשרה בחות בלכמוז'ה הסמוכה לריגה. משם עבר להכשרה בגרמניה ועלה ארצה באביב 1935. נכנס לקבוץ ברנר, אך מסבות שונות עזב את הקבוץ ועבד זמן קצר כפועל בודד ברחובות ולבסוף עבר לכפר-סבא.

קשה היה לו להסתגל לעבודה, והוא סבל מזה הרבה, אך רצונו העז לחדור לעבודות החקלאיות גם הקשות ביותר, עזר לו להתגבר על הקשיים.

צנוע ושקט מטבעו. פועל מוארגן המעלה על נס את ערך הארגון, מוכן למלא תמיד כל שליחות הנדרשת ממנו. הוא היה מתאמץ בכל כוחותיו להכנס כולו לחיי הישוב העברי בארץ. כל השאלות המנסרות בישוב היו מענינות אותו. קרא הרבה, השתתף תמיד באסיפות ובהרצאות והיה אחד התלמידים השוקדים ביותר בשעורי הערב לעברית.

כפועל בלתי מנוסה, סבל שטראוס לעתים קרובות, כרבים מחבריו, מחוסר עבודה וחי חיי עוני

מבלי להתחשב בסכנה הלך לכל מקום עבודה. יום לפני הרצחו הציעו לו לצאת לעבודה במשק ''האוצר'' המוקף פרדסים ערביים. למרות הסכנה הרבה היה הוא מהיחידים שיצאו לשם ואחרי יום עבודה חזר לשבת למושבה בכדי לארוז את חפציו לקחתם למשק, אשר בו רצה להשתקע. בשעה זו פגע בו כדור מרצחים ממארב.

בודד היה חבר צנוע זה וטרם מצא גם בין חבריו ידידים קרובים לו

ד''ר קורט בורג

35

ציון לחללי כפר-סבא והסביבה: תרצ''ו-תרצ''ז: עמוד 35

| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא