באו ב''כ מוסדות ההסתדרות, שליחי התאחדות עולי גרמניה, ופועלים רבים מכפר-סבא - לקבל את גופות חבריהם. רבים דרשו לסדר הלויה גם בתל-אביב, כדי לאפשר לפועלי תל-אביב לחלוק כבוד אחרון לקרבנות, אך בגלל השעה המאוחרת ויתרו על כך, והאוטו עם הארונות ואוטו שני עם מלוים, יצאו ישר לכפר-סבא. בהגיע השיירה לכפר-סבא היו כל אנשי המושבה ברחוב הראשי. שני ההארונות הורדו לבית קופת המלוה של העובדים. זעקות הילדים, האחיות והאם קרעו שחקים.
''שני חברים, חבר וחברה, הלכו לעבודה ולא חזרו'' - אמר ה. הכטר. ראובן מספסל הלימודים בא לעבודה שחורה. מטרה אחת היתה לפניו: להיות לפועל טוב. וזה אשר הביאו למשק ''האוצר'' על אף הסכנות. שושנה התמימה והזכה הלכה לעבוד בהכרה גמורה שאין הדבר קל. והיא אמרה ''אינני מפחדת''. הלכה ולא חזרה. אף אנו מבטיחים להם: לא נוותר!
ד''ר בורג נפרד מהקרבנות בשם התאחדות עולי גרמניה ואיגוד הסטודנטים: לא קלה היתה על שטראוס ה''אומשייכטונג'' - מתלמיד וסטודנט להיות לפועל. אך רצונו היה עז. הלך ונפל.
ד. לוינברג: קרבן אחרי קרבן בכפר-סבא ועד מתי? המכאיב ביותר הוא שבשעת הלוית הקרבנות עוד אין אנו מאוחדים להגנה על הישוב ועל המושבה''.
מיניקובסקי: הפכנו לבית כואבים. דמנו, דם צעירים, דם הפאר שבישובנו, נשפך כמים. נזכור איפוא דברים אחדים, לא רק ביום הלויה. נשמור על הצוואה של קדושינו: נאמנות לישוב, לעם ולחברה החדשה, ולעבודה העברית. תזכור כפר-סבא זאת, שכבר ידעה הרבה כאב והרבה יסורים ודם
ההלויה עברה את כל הרחוב הראשי עד לבית הכנסת - אל בית הקברות.
מזכרת נאמנה הוקמה לו ביום השנה למותו, בקלוב העבודה בכפר-סבא. ביזמת התאחדות עולי גרמניה סודרה ספריה על שמו, אשר היסוד לה שמשה ספריתו הפרטית, ספריה זו שרובה מוקדשת לבירור דרכו של הצעיר העברי בגולה והפועל העברי בארץ נמסרה לועדת התרבות שקבעה לה פנה יפה בקלוב-העבודה.
34
