| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
מר על האבדה הגדולה הזאת. כי לא על עניניך הפרטיים נפלת. על מזבח האומה כולה הועלית קרבן. 7 עשרות הקרבנות נפלו כמוך, והם תובעים עלבונים, על שום מה נרצחו מן המארב? למה ניגר דמנו? התשובה: למען קיים את הקשר הנצחי שבין האומה והארץ שהיתה ואף תהיה בעתיד מולדת לנו. אין איש מאתנו יודע מה צפוי לו, אולם כולנו יודעים מה צפוי לעמנו. אנו מחניקים את זעקת השבר בלב. גת ואשכלון לא תראינה אותנו במבוכתנו. נוסיף לתבוע ולהרתיע ביתר אומץ על העוול הנעשה לנו. יעמוד בנו הכוח להמשיך כשם שעמד לר' שמשון בלקינד אביו של מאיר לבוא הנה לפני עשרות שנים ולתקוע את היתד, בלי בקשת רשות ובטרם היתה ההצהרה. לו נפגש מאיר בלקינד פנים אל פנים עם מקפדי חייו, כי אז ודאי נתן להם תשובה כהלכה, אולם מן המארב פגעו בו. ואפילו כשנפצע כבר, לא השמיט את ההגה ועוד ירה מספר יריות. במותך צוית: אל ויתור על גחלתה האחרונה של האומה, על עוגן הצלתה היחיד''. פ. קוזלובסקי: יחסיך עם הפועלים היהודים ישמשו מופת לחבריך, אנשי ראשון-לציון. פועלי ''האוצר'' וכפר-סבא יזכרו את מסירותך, נאמנותך ודאגתך לפועל העברי''. ידעו המתנקשים שלא יזיזו אותנו מהדרך שאנו הולכים בה. פה יש טעם לחיים וטעם למות, כי רמזות לנו מולדת וחרות. במבחן האיום נגלתה לעין-כל גבורתה הנאמנה של ההגנה העברית. בהגנה עצמית ראינו תמיד את יסוד בטחוננו וכבודנו בארץ. 28
|