יצאנו לשמירה לאותו גוש, שהיה קן לעבודה ערבית טהורה עד לפני המאורעות, רק הודות לזה שהצלחנו להחתים את בעלי הפרדסים על חוזה לעבודה עברית לתקופה ידועה. ועם בא חברינו לפרדס הגובל עם גדרות הכפר הערבי מיסקי, שלחנו את השומרים הערבים מהבית ואנו התבצרנו בו. הרבה אנו חייבים לחברנו יחיאל שהצליח להשקיט את עצבינו בזמן שכדורי מרצחים עפו עלינו וזמזמו באזנינו מכל צד, ומסביב לנו לחש פתנים של שכנים רעים ואתות מבשר התקפה. הוא ידע להעלות חיוך על השפתים גם ברגעים עצובים מאד. אחרי הפצעו, כאשר הובל לבית לשם עזרה ראשונה, התלוצץ ואמר לחבריו: ''אני חושב שלא אמות מזה''. וכאשר הובא לחצר שותת דם, וחבריו הביטו בו דאגה, נחם אותם בדברי בדיחה. חבריו אשר אבד להם רע טוב, ימשיכו בעבודתם ביתר מרץ, להגן על הרכוש והעבודה העברית בכל מקום אשר אליו יישלחו. זו תהי תגובתנו על מעשי המרצחים.
חבר
- - - תעירו ילד באמצע הלילה בכפר סבא ובסביבתה ותשאלו אותו: מאין יורים? - האם לא יגיד לכם, להקשיב לכיוון היריות: מיסקה, טירה?
תשאלי את קוראי הכרוניקה השחורה של הימים האלה - ואין לכם צורך לבחור בחרוצים ביותר - מי ומי הם קני המרצחים התוקפים והחוזרים ותוקפים את הסכיבה הזאת, כלום לא יענו לכם: מיסקה טירה?
אלפי יריות יצאו ממיסקה ומטירה או מכנופיות אשר מצאו להן מקלט בכפרים אלה. פעמים, שלוש פעמים בשבוע קראנו או גם שמענו ברדיו : המשטרה, הצבא השיבו אש, לא היו אסונות. בזה נסתיימה הידיעה, פעמים, שלוש פעמים בשבוע - במשך חדשים.
15
