השיטה הזאת - ל''השיב אש'' ולתת לה להתלקח, פעמים אין ספורות, אם כי ידוע וברור וגלוי היכן מקורה - השיטה הזאת הוסיפה לישוב העברי קרבן חדש, קיפחה חיי צעיר עברי זה.

ידענו: אנו במצורץ ידענו: כוחות אכזריים קמו עלינו להשמידנו. ידענו: הללו אין רחמים לפניהם. ובאשר ידענו על מה המצור ועל מה המלחמה - על זכות חיינו - הננו מוכנים לשאת בכל קורבן שנגזר עלינו.

במה דברים אומרים? בקורבן שנגזר, בקורבן שאין מפלט ממנו. אך הקרבן מכדור אשר אתה יודע מאין הוא בא, ויש ויש למנוע אותו ואין מונע - האמנם צריך לראותו כגזירה?

לא ולא!

''דבר''

משה עציוני

על המשמר אתהלך דומם.
מאזין: מה חורש הלילה רעה?
וחזי - מגן! לקמה, לעץ, לאדם,
מפני האדם-החיה.

והיה כי יפלח כדור את לבי
ונפלתי חלל,
אל תבכו לי בכוח -
מהרו ומלאו החלל!

ותגידו לאמי הרחוקה
ולאבי אמרו ככה:
''מאושר היה במותו
ושחוק משפתיו פרח''.

16