ראשיתה של כפר-סבא
מאת ג. קרסל
דבר, מאי 12, 1953
אדמת כפר-סבא נקנתה עוד בתרנ''ב (1892) והרוח החיה בקנייה זו היה רבי יחיאל מיכל פינס. האדמה לא נתקיימה בידי הקונים הראשונים ועברה כמה וכמה ידים עד שהיגיעה לבסוף לידי יק''א. הרבה תוכניות תיכננה יק''א לגבי עתידות אדמות אלה. אולם, אף אחת מתכניות אלה לא יצאה אל הפועל. לאור מצב זה ביקשה יק''א גואל לאדמות אלה והגואל נמצא בקבוצת אכרים ופועלים מבני פתח-תקוה. פתח-תקוה היתה אז, בראשית המאה שלנו, משופעת גיאות, והגיאות איפשרה לאכרים ופועלים גם יחד לרכוש אדמות כפר-סבא. הקניהה נסתיימה בתרס''ה (1905) ובשבט של אותה שנה יצאו למדידת הקרקעות וחלוקתם בין הקונים. כל קונה חייב היה לנטוע בשנה הראשונה עצים ולעבד לפחות חלק גדול מאדמתוף שעל כן היתה האדמה עד כה נושא של העברה מיד ליד ללא נעיצת מחרשה בה.
לאחר זמן קצר, בשלחי אדר ראשון, נסתיימה מדידת האדמה לגבולותיה וחלקיה, לרבות ששים ושמונה מגרשי הבנין. מיד לאחר כך הוחל בחפירת באר ובעצם העבודה. עבודות הכנה אלה היו אות ועדות, שהפעם לא תשם עוד האדמה ויושם קץ למסחר ואף לספסרות באדמה זו במשך שנים.
הרבה נסיומות נעשו באדמות כפר-סבא. הן הוקדשו בעיקר לנטיעות (שקדים). אולם, תוכננו גם מטעי בושם ועוד. הנוף בכפר-סבא החל עתה להשתנות ולעטות מעטה ירוק ושל אדמה מעובדת. ששים ושמונה המגרשים היו בני עשרה דונם כל אחד ואלה היו למושב בעלי הקרקע.
אי לכך נבנה בנין גדול לעובדים, הוא הבנין, שמילא תפקיד כה נכבד בתולדותיהם של פועלי פתח-תקוה בימים ההם. לרגל התפתחותו המחירת של המקום קפצו הקומים על אדמותיו ומספר הקונים של ששים והחמישה גדל לאחר זמן קצר לשמונים ואחד. השמוע על שבר בכפר-סבא עשתה לה מיד כנפיים. אולם, הפעם נקבעו סייגים והגבולות למעשי ספסרות והתנאי על עיבוד הקרקע נשמר בקפדנות יתירה.
תנאי עבודה אלה בכפר-סבא, שלעת בוא השבת היו קמים ויוצאים לפתח-תקוה, יצר הווי מיוחד של הליכה מפתח-תקוה לכפר-סבא ולהיפך. ב. כצנלסון, ששכפר-סבא היתה תחנתו הראשונה בחרפו הראשון בארץ ישראל אף מספר על הווי זה: ''הייתי כל ששת הימים של השבוע נמצא בכפר-סבא, וביום ששי לאחר העבודה, שגמרו אותה בהקדם קצת, היינו לוקחים את הנעליים, או את הסנדלים, או המגפיים, והולכים ברגל לפתח-תקוה --''.
מצב זה גרם שבשבת לא היה איש בכפר-סבא מחוץ לשומרי המקום. וכך אירע שבאותה שבת נחמו תרע''א הגיע רץ מכפר-סבא לפתח-תקוה והודיע על התנפלות הערבים השכנים על המושבה. פתח-תקוה החרדה והקנאית התירה מיד את הנסיעה והרכיבה בשבת ולאחר רגעים מספר היתה כל המושבה בדרך לכפר-סבא. ובהולכים: צעירים וזקנים, פועלים יהודים וגם ערבים ובידואים שנקראו לעזרה וכמובן השומרים, רופא המושבה ועוד ועוד. בכפר-סבא נראה לבאים המחזה הבא: הבית האחד, שהיה משכן הפועלים היהודים היה הרוס ומראהו היה כמו לאחר פוגרום ובני המשפחה היחידה, שגרה בבית ספרו בבהלה ופחד על התנפלותם של ערביי קלקיליה על תושבי המקום והבית, שלאחר כלות ''מלאכתם'' לקחו אתם בשבי את ראש השומרים אהרון אוסרובקי ואתו יחד את יוסף סוסנובסקי.
לאחר כך נתברר, כי כאן נקמה על מעשה שהיה בעסקי שמירה ורצח בפתח-תקוה והדברים קשורים בשמירה הפתח-תקואית, המעורבת יהודים וערבים. מעשה זה עורר את הדעת על הבנייה והדיור בכפר-סבא והיה במסייעים ליישבו של המקום
בינתיים עוררה התנפלות בכפר-סבא רעש עצום בישוב והדברים השפיעו אחר כך גם על הבירורים בעניני השמירה העברית ואחרון אחרון בדרישה להרשות את הבנייה בכפר-סבא, שהמושל השכמי סירב לתתו. יעקב רבינוביץ, שסיפר על מעשה ההתנפלות בכפר-סבא (ב''הפועל הצעיר'') הוא גם שמצא סמוכין לעיכובו של הרשיון להתנפלות: ''הדבר שהפחה אינו נותן רשיונות לבנין בתים בכפר-סבא, עוד יותר מוכרח להכניס את ההכרה בלבבות, שהיהודים הם פחותי ערך -- אנחנו סוף סוף גם בעותומניה החרותית אזרחים ממדרגת שלישית - - ''.
מאורע שבת נחמו תר''ע בכפר-סבא היה מאורע רב חשיבות בתולדות המקום. מאז מתחילה ראשית הבניטיה וישובו של המקום, שנפסקו עם מאועות מלחמת העולם הראשונה, בהם תפסה כפר-סבא מקום נכבד ועיקרי בקו החזית שבין התורכים והאנגלים.
ג. קרסל
