ליובלה של כפר-סבא

כפר סבא חוגגת את חג יובלה החמשים. בקביעת שנת ייסודה של המושבה קיימות גירסות שונות. יש המונים ראשית ייסודה משנת 1893, על התחלת גאולת אדמתה (גמר רכישת הקרקע הל רק ב-1894). וייש המונים את שנות יישובה מ-1896, שבה נעשה הנסיון הראשון לשתילת פרחי ג'רניום - נסיון שלא הצליח. יש גם הקובעים את שנתה הראשונה ב-1903, שבה נמכרו חלקות קרקע לאכרי פתח-תקוה בשביל ישוב בניהם בלבד ויש המתחילים במנין משנת 1904, שעה שהוחל בנטיעת השקדים, אשר נעקרו ע''י הצבא התורכי בפרוץ מלחמת העולם הראשונה. יש המתחילים מנין כ''ס משנת 1912 בה נבנו 12 הבתים הראשונים ואחרים מתחילים רק משנת 1922. עם בנינה המחודש של המושבה לאחר חורבנה השלישי בפרעות 1921. אליבא דכל הדעות ראויה כפר-סבא שתחוג את חג יובלה כיאה למושבה שהצליחה להתגבר על כל המכשולים ועל כל הפורענויות שפקדו אותה מידי זדי אדם וגם מידי שמים, וזכתה להיות לא רק לותיקה בישובי השרון אלא גם לאחת המושבות הגדולות והיפות במדינה.

על כפר-סבא נאמר, כי מעשרה קבין של פורעונויות שירדו על הישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה, תשעה נטלה כפר-סבא. חורבן רדף חורבן. ובעוד תושבי המקום המעטים נתונים במצוקתם, זרמו אלפי פליטים מיפו ותל-אביב (בגירוש הגדול) לכפר-סבא, הצטופפו בבתים המעטים ובוהלים שהקימו לעצמם ומחלות ומגפות היו מנת חלקם. רק בשנת 1922 התחיל מחדש יישובה של כפר-סבא, בראש מושבות השרון הנבנה והולך בקצב מהיר ביותר.

על השנים הראשונות של התהוות המושבה כותב אחד המתנחלים הראשונים (א. מונצ'יק, בהפוה''צ [ פועל הצעיר] . תר''ע): כפר-סבא נמצאת במרחק שתי שעות מפתח-תקוה. היהודים העובדים שם כל השבוע שבים לשבת לפתח-תקוה. מפני זה עובדים שם ביום ו' רק שעות אחדות וביום א' חצי יום. יוצא שמשלמים שכר בעד 6 ימים ועובדים רק 5 ימים. וכך מוציאים המתנהלים לריק בכל שנה סכום כסף גדול בתור תשלום מס לזה שאין ישוב בכפר-סבא. אולם במה שנחשב הכסף מול היסורים והעינויים שסובלים שם העובדים ביחוד בחורף. 60-50 איש נמצאים דחוקים וצפופים ביחד בחדר אחד, שיש בו ד'י מקום בשביל 10 אנשים, וכמעט כולם מוכרחים להתגלגל ברפש על הרצפה. רק ירק אחד מבדיל ביניהם ובין אורוות הסוסים עם הריח המיוחד הנודף ממנה. באין רצפה מעלה החול אבק גדול המחניק את הנשימה,מגדל כל מיני שרצים ופרעושים הגוזליםאת המנוחה מהעובד אחרי יום עבודה קשה והליכה. בלי כל מזון בריא, בלי שום עזרה מדיצינית. כמו במדבר, וככה זה כבר 5-4 שנים. רק התקוה, שסוף כל סוף יגיעו למטרתם ויקצרו ברינה את פרי עבודתם היתה יכולה לתת להם את המרץ לסבול ולעבוד. - - ואיזה מושבה עברית יפה היתה כפר-סבא יכולה להיות ? אדמתה פוריה, מימיה טובים, אקלימה משובח. היא נמצאת כחמישה רגעים מדרך המלך, סביבה אפשר לקנות כששים אלף דונם אדמה. אפשר להרחיב גבולותיה עד הים. יש מקום להושיב כאן מאות משפחות שיתפרנסו בכבוד. ורק בהתרשלוחנו אנו עוזבים את המקום הנכבד הזה.''

מי יגלה עפר מעיניכם פועלי ומתנחלי כפר-סבא. המושבה כפר-סבא עברית היא ויפה היא. שלא כדעת ''המומחים'' הראשונים שמצאו כי אדמתה אינה ראויה אלא לזריעת-בעל בלבד, הרי אדמתה פוריה ומצמיחה אלפי דונמים מטע הדר, מימיה טובים ואקלימה בריא. אכרים ופועלים נאמנים שמרו על המושבה, הגינו עליה בפני כל צר ואויב, עיבדו אם אדמתה, השקוה וריווה, גידלוה ופיתחוה והביאוה להיות מושבה עברית גדולה ממלאה ייעודה בקליטת עולים מכל תפוצות הגולה.

לעומת 25 השנים הראשונות שהיו שנים רוויות צער, יסורים, סבל ותלאות, הרי 25 השנים הבאות היו שנות בגין ויצירה תוך כדי מאבק בלתי פוסק על זכות קיומו של הפועל העברי, על זכות עבודה ועל זכות אזרח שווי זכויות.

ההייאבקות המרה והממושכת של כפר-סבא לשמירת צביונה העברי היתה לסמל ודגל לחינוך פועלי וחלוצי בארץ ובגולה. המשמרות ליד הפרדסים שימשו אות כבוד לעומדים במערכה. נענו לה אנשים ונשים מכל קצות הארץ, חברים וחברות מן העיר ומן הכפר, סופרים ומשוררים , אמנים, מורים ואנשי רוח מכל חוגי הישוב. משמרת אחת יוצאת והשניה באה במקומה. עשרות חברים נכלאו מאחורי סורג הברזל בבחי-הסוהר. העבידו אותם עבודת פרך. קנסות כסף גדולים שולשלו לקופת השלטון. ולבסוף בא גם איום השופטים הבריטים, כי המשתתפים במשמרות יגורשו מן הארץ... פרק זה ניתן להסתכם בדבריו של המנוח ד. רמז: '' המערכה הזאת לעבודה עברית, שאנו עומדים בה במושבות ובערים ושמה הכולל הוא: כפר-סבא - עליה נדבר מחר כעל פרק גדול, רב מאמצים ורב כשלונות, בחיי ההסתדרות בתקופה זו''.

1927. לאור פנס נפט, באין גג מעל לבנין הצבורי היחידי במושבה, בו החלה להתרקם פעולה ציבורית ערה, התייצבו לראשונה שנים מבין שליחי הפועלים במרום בפני שליטי המושבה, ובפיהם דרישה ''משונה'' - לאפשר לפועלים זכות בחירה באסיפה השנתית של התושבים. תשובת הפרדסים היתה: ''אנו נותנים את הכסף ואנו רוצים להיות גם הבעלים. אם הפועלים ירצו להשפיע על מושבתנו, היא לא תוסיף להתפתח, כי בעלי ההון יפחדו לבוא ולהשקיע כספים במטעים.'' ההחלטה מספרת בקיצור: בקשת הפועלים לזכות בחירה באסיפה השנתית נדחתה. לא עברו שנים והחלטה שונתה. ציבור הפןעלים שדגל והלך החל להיות גורם משפיע וקובע בחיי הציבור , וברובם גם השתתפו באסיפת כלליות. ואז החלה המערכה לעיצוב דמותה החברתית של המושבה. השלטון המנדטורי, שהצר את צעדי הישובים, לא איפשר הקמת מועצה מקומית ולמען הבטחת עניני הפועלים בקשרים עם השלטונות השיגה ההסתדרות אישור למינוי מוכתר משלה, ושלטון המושבה ניתן ל-3מוכתרים - ''מוכתריה,,. ששימשו בכהונתם עד למינוי המועצה המקומית הראשונה שבאה אחר מאבק ממושך של ההסתדרות בעזרת הועד הלאומי בראשו של יצחק בן-צבי כיום נשיא המדינה.

הבחירות למועצה מקומית כפר-סבא עוררו תמיד הד וענין רב גם מחוץ לתחומי המושבה. בשום מושבה אחרת לא התנהלה מלחמת בחירות קשה וסוערת כזאת שהיתה בין הימין והשמאל בכפר-סבא, ואחרי כן גם עם השמאל שבהסתדרות. כאן נפתחה המערכה הפנימית ובפעם הראשונה בתולדות הישוב, הופיע ''השומר הצעיר'' ברשימה נפרדת מהרשימה הכללית של ההסתדרות למועצה. בכל המערכות האלה הועמד צבור הפועלים במבחן מכובד ויצא ממנו בכבוד. ציבור הפועלים מהווה כעת רוב מנין ורוב בנין במושבה, האחראי זה 15 שנה להנהלתה של המושבה, לגידולה ולהתפתחותה.

את גורל המקום קבעו המים, 20 מ''מ נשאבו מהבאר היחידה שהיתה במושבה עד לפני מחצית יובל. כיום מפיקות 10 בארות קרוב ל-10 מיליון מ''מ בשנה המרווים למעלה מ- 6,000 דונם פרדס, מטעי, גינות ירק ונוי.

בשיכון ובקליטה היתה המושבה הראשונה שנתעוררה בכוחות עצמיים לפעולת שיכון בקנה מידה רחב ביותר.

בית היולדות שהוקם במושבה הנהו הראשון במינו שהוקם ע''י רשות מוניציפלית מקומית ושימש דוגמה חיובית לרשויות מקומיות אחרות בשטח זה.

אחרון אחרון חשוב ומעודד: בשנת יובל לקיומה של המושבה מוסיפה החקלאות להיות בסיסה העיקר. עם גידול שטח שיפוטה גדלו גם שטחי החקלאות וענפיה השונים. גינות נוי ושדרות, מדרכות, ומקומות נופש ומנוחה מוכיחים ומשכנעים ביותר, כי ידיים מטפחות מסורות היו בכל היצירה היפה הזאת.

ש. אנגל