הצפירה

ע''ד יסוד מושבה חדשה ''כפר סבא'' באה''ק.

(המשך מגליון 233.)

כשבאנו אחינו החלוצים לארצנו להתישב בארץ לעבדה ולשמרה, היו לפניהם שלש דרכים: עבודת האדמה, נטיעת גפנים, נטיעת באיארעס. הראשונה לא תוכל לפרנס עובדיה בארץ יהודה די ספוקם, ארץ יהודה והגליל בכלל, מלבד מחוזות אחדים היוצאים מן הכלל, מסוגלת ביחוד לנטיעות, ובמדה שגדול כחה לגדל ולהפריח עצי פרי טובים ונחמדים, בה במדה דל כחה לפי מצבה כעת להצמיח חטה ושעורה ויתר התבואות. המקום המוכשר לעבודת האדמה כפשןטה בארצנו הוא - עבר הירדן. זאת ראו כבר הקולוניסטים הראשונים וישימו אל הנטיעות פניהם. נטיעת הגפנים עוד טרם פרצה בארץ בעת ההיא, מעטים מאד הכרמים. כרמי גפן שהיו בארצנו לפני בוא אחינו החלוצים, וענבי הכרמים, המעטים ההם נמכרו כמו שהם, והיין, יין ארץ ישראל, עוד לא נעשה בארץ, אולם הבאיארעס כבר נפרצו לרוב בארץ משנים קדמוניות, תבואת הבאיארעס מצאה לה מהלכים בכל שוקי אירופא, ובעליהן יתפרנסו ברוח ובטחה. לכאורה היו להם להקוליניסטים לבחור בנטיעת באיארעס, אבל הם לא כן עשו, ויטעו כרמיהם גפנים ורק גפנים, ושלש סיבות בדבר: מצב הקולוניסטים, תכונת המושבות, אי נסיון.

מצב הקולוניסטים כיצד? הקולוניסטים הראשונים באו אל הארץ עם משפחותיהם, הונם מעט השקיעו באדמה, אדמת המושבות, עיניהם היו תלויות למוצא יבול הארץ להשקיט את רעבונם ורעבון ביתם למצא לחם לפי הטף, ויען כי עצי הגפנים יבכרו את פרים קודם לעצי הבאיארעס (הראשונים יוציאו פרים בשנה השנית והאחרונים בשנה הרביעית) ע''כ אכף עליהם ההכרח לבחור בנטיעת גפנים הממהרות להוציא פרי כי לא יכלו לחכות.

הכונת המושבות כיצד? נטיעות הבאיארעס דורשות מי באר להשקותן כפעם בפעם, הכי קרא שמן באיארעס לאמור - עצי באר; נחוץ מאד כי מי הבאר לא יהיו עמוקים ביותר והשאיבה תעלה בנקל בלי עמל רב, וגם האדמה תהיה ראויה לדבר, ואחרי כי בהמושבות אשר לנו עד כה כבד מאד לחפור בארות, והמים ימצאו בעומק גדול באדמה, וגם האדמה איננה מסוגלת ביותר למטעי הבאיארעס, ע''כ קשה היה הדבר לאחינו החלוצים לפי תכונת מושבותיהם לעסוק בנטיעת הבאיארעס.

אי נסיון כיצד? אם כי שתי הסבות שהזכרתי דין לתרץ את השאלה הגדולה מדוע עזבו אחינו את הדרך הכבושה והידועה לקבוע וליסד את מושבותיהם במטעי הבאיארעס, עכ''ז עוד יש מקום לשאול, מדוע עזבו והזניחו לגמרי מכל וכל נטיעת עצי פרי אחרים, כגון זיתים, שקדים ותות וכדומה, ולא הקציעו מקום מיחד לנטעות אחרות? התשובה על השאלה הזאת היא אי נסיון. כעת אחרי שלש עשרה שנות מסה ונסיון יודעים אנחנו כלנו את השגיאה הגדולה הזאת. הקולוניסטים הראשונים אמרו בלבם כי אך תחל הגפן לתת פריח יבואו למטרתם, אבל הנסיון הורה בי שגו ברואה. הנסיון הראה כי הוצאות רבות וגדולות מאד כרוחות בעסק היין ער אשר יתוקן ויוכשר כראוי, וגם בהיותן מתוקן כל צרכו עוד טרם נמצא שוק רחב למכירתו, ואלמלא בא הכרוב הסוכך באברתו על המושבות הנדיב הידוע בכחו הגדול וחכמתו הרבה ולבו הטהור לקחת את המושבות תחת כנפיו, כי אז מי יודע מה היתה אחריתן. בשנים האחרונות החלו גם במושבות הבארון לנטוע עצי פרי אחרים ומספרם ירב שנה בשנה. והנה כי כן העדר הנטיעות הללו בראשית הקולוניזאציאן סבתו - אי ידיעה. טועים היו אחינו היקרים במטעי הגפן מבלי דעת ההוצאה הרבה הכרוכה בעקבותיהם וטועים היו במטעי עץ פרי אחרים מבלי דעת ההכנסה הרבה והבטוחה הבאה על ידיהם; והנה כי כן בבואכם אדוני שולחי הנעלים להתנחל ''בכפר סבא'' באופנים אחרים ובמצב שונה ממצב הקולוניסטים ההם, עליכם לכונן המושבה על יסוד התורה הגדולה, תורת נסיון אשר קנינו בארץ.בהיות מגמת פניכם לרכוש נחלה בארץ, אשר אחרי עבור משך שנים תהיה משוכללת ומטויבת כל צרכה ותשא פרי ד' צרכי איש בעל משפחה, מבלי אשר יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם, וחפצכם לראות נחלה שלמה העומדת וקימת ברשות עצמה כשהיא לעצמה על בסיס נכון וקים ופרנסתה בטוחה, קבועה וקימת בע''ה יתברך, אין טוב לפניכם ממטעי באיארעם: עצי שקדים, זיתים ותות, ומעט גפנים לצורך המשפחה עצמה; כן תקצב חלקה אחת קטנה לכל חלק למזרע זרעוני תבואה, כי לא טוב למושבה להוסר על מטעי עצים לבד, ועל בני המשפחה להכשירה גם למיני זריעה למחית הבית, לבל יצטרכו לקבל השפעת יתר המושבות בדברים ההכרחיים לצרכי החיים.
(סוף יבוא)