הצפירה

ע''ד יסוד מושבה חדשה ''כפר סבא'' באה''ק.

חבר שותפים בעלי הון, החפצים לרכוש להם אחוזה ונחלה באה''ק, קנו ע''י משולחם האדון נח קארלינסקי את אדמת כפר סבא ביהודה, אשר מהותה וערכה בכלל מודעת להקוראים ע''י כתבי העתים, וטיבה וטובה בפרט יבאר בזה הראפארט הכללי הנמצא בידינו מאת הגננים המפורסמים האדון נינא מנהל נחלת ''מקוה ישראל'' והאדון ג. קייזערמאנן אגראונום לועד חובבי ציון שבאדעסא מיום 4 אפריל 1895.

א) אדמת כפר סבא תכיל בקרבה עפ''י הפלאן העשוי ע''י האדון קרקש אדרכל הממשלה ביפו שבעת אלפים וחמש מאות דונם 7500.

ב) רחוקה מיפו כשלש שעות על דרך העולה למושבה ''זכרון יעקב'' וסמוכה למושב ''פתח תקוה'' כשעה וחצי.

ג) תבנית חלקת האדמה כמעט כמרובע נכון בלי עקמומיות רבות בקוי גבולותיה, בצורה זו מעלה גדולה לעבודה, כגון ניכוש ועידורוכיוצא בזה.

ד) פני האדמה שטחים ישרים ורום הגבעות שעליה לא יעלה מחמשה ושלושים עד ארבעים מעטער מעל לשטח הים.

ה) כמעט כל החלקה כלה ראויה לעבודה והרכבתה תערובות חמר מברזל וחול וכל מה שהיא הולכת ומתעמקת כן יתרבו בה חלקי החומר.

ו) חלקת האדמה הזאת ראויה למטעי עצי פרי , הן לאלה הטוענים השקאה, כגון אפפעלסינען, ציטראנע, אתרוגים, רמונים וכיוצא בהם, והן לאלה שאינםטוענים השקאה כגון שקדים, אפסקין, זיתים, תותים וגפנים וכו'.

ז) האדמה הזאת יש באפשרות להכשירה גם למזרע זרוענים בני שנה, כגון חטים, דורא, שומשמין ודשאים וצמחים. אעפ''י שאין בה אדמה שחורה, אשר יקר ערכה בכל פלשתינא , ואך מפני שעבודתה קלה ולרגל עבודה תדירה וזבול, עתידה להיות פוריה הרבה.

ח) עינינו הרואות מושבות נושבו ונטעים הצליחו על אדמה גרועה הרבה מאדמת כפר סבא, אשר מומ בה, כי הרוח ירים את עפרה והעלהו על הנטעים הרכים ושרפם, אולם בכפר סבא אין ךפחוד מפני המגרעת הזאת, יען כי חלקי החומר הרבים שבעפרה יש בהם כדי לשמור את הרטיבות תמיד סביב השרשים וגם כדי למנוע את חלקי החול מהתרומם על כנפי הרוח.

ולפי הידיעות שנתקבלו מאנשים פרטים, תושבי ''פתח תקוה'' הסמוכה לכפר סבא, נודע כי אוירה טוב מאד, והמים אשר בכפר צלולים וזכים ונעימים לחיך השותה. ועפ''י התעודה מהמודד האדון מר משה סלאר מפתח תקוה המים יש להשיג בעומק חמשה עשר מעטער.

אבנים לבנין יש להשיג מחורבת סביא - חורבת הארי, על שם יהודה המכבי - העומדת על הגבול, ומהרי אפרים, אשר לא רחוקים המה מהגבול.

בקרוב תחל הממשלה לעשות השאססיי מיפו לשכם, וכבר אספה ומונח באוצרה סכום נכון לתכלית זו, והשאססיי יעבור אצל גבול כפר סבא.

בחפצנו להעמיד את מושבתנו החדשה על יסוד נכון וקים מצאנו לנחוץ להשתמש ביחוד בידיעת הנסיון של תולדת התפתחות המושבות באה''ק, ותוצאות התורה הגדולה, תורת הנסיון. לעינים לנו על דרכנו, מן יתר הידיעות שקבלנו מאנשים שונים היושבים באה''ק, הננו מביאים בזה רק הצעתו של מורשנו האדון נח קארלינסקי, אשר הננו מוצאים בה ידיעות מבוארות ומפרטות ע''ד יסוד הקולוניא, ובכלל דבריו דבריהם. והננו להעתיק דבריו במלואם:
אל מעלת כבוד שולחי הנכבדים והנעלים יברככם ה' מציון וראו בטוב ירושלים.

בתשובה על שאלתכם האחרונה, איך ובאיזה אופן ליסוד ולכונן את הקולוניא ''כפר סבא'', הנני להגיד בזה חות דעתי והשקפתי אחרי העיון הנמרץ והסתכלות עמוקה וחודרת במהלך הענינים במושבות אה''ק בכלל והמושבות החדשות של אחינו היקרים בפרט, ובהשקיף אל תכונת אדמת ''כפר סבא'' טיבה וטובה ומקומה בארץ, ובשום לב ביחוד אל המטרה והחפץ, אשר כוננתם לכם ביסוד הקולוניא, מטרה המכוונת לפי מעלת רוחכם ומצבכם, נשען על עדות חכמים ונבונים, גננים מנוסים היודעים את הארץ ופעולותיה, ידיעה למודית ומעשית.