ד"ר מ. גליקסון בעומדים במשמרת
פ. לב-טוב כתב אז לד''ר יוסף לוריא, מנהל מחלקת החינוך של הועד הלאומי, כי הוא, כמורה בעל משמעת וסדר, מוצא לנחוץ להודיע, שמחר ייעדר מבית-הספר (הרצליה), כדי לעמוד במשמרת העבודה העברית בכפר-סבא. ד''ר לוריא ענה לו, כי הוא מתפלא, שמורה המכנה את עצמו בעל משמעת וסדר עובר על ההוראות המפורשות, כי אסור למורה להשתחרר מעבודתו בבית-הספר לשם השתתפות בפעולה פוליטית או ציבורית, תהיה מה שתהיה מטרת הפעולה. השיב על כך לב-טוב במכתבו : "העבודה העברית הינה אחד העיקרים הציוניים, שעליו ייהרג ואל יעבור. - - - 24 שנים אני מחנך במושבות לעבודה עצמית ולעבודה עברית, מחנך אני כדרכי, לא בנאומים, אלא על-ידי דוגמה ומופת, לולא השתתפתי עתה בהגנה על העבודה העברית, הייתי בעיני תלמידי כזקן, שזקנותו ביישה את ילדותו, והייתי מאבד את כל דרכי כמחנך''.
על אף המאבק הקשה על השלטת עבודה עברית מלאה, לא התעלמו מנהיגי ההסתדרות מהבעיות שנתעוררו בנושא זה. בהרצאתו במועצת מפא''י (ניסן תרצ''ד- 1934) אמר ד. בן-גוריון :
תבענו כל השנים תביעה גדולה וקשה מאת האיכר היהודי בארץ, תבענו '' ממנו שהוא יעשה דבר שהוא נגד האינטרס הבלתי-אמצעי שלו, דבר הדורש ממנו לא רק התאמצות כספית מתמדת, אלא גם התאמצות רוחנית, תבענו ממנו, שיקבל פועל עברי, אשר יעמוד לפניו כאדם שווה-זכויות. תבענו ממנו תביעה, אשר לא קל
173