בהחלטה שנתקבלה באסיפה נאמר : ''בשים לב למצב המיואש של העם העברי בארצות פיזורו, במקום שמיליוני יהודים נמקים ומתנוונים בעוני מחריד ברעב ובבטלה מאונס, הרי דרישת העבודה העברית בארץ-ישראל אינה אלא דרישה מובנת מאליה, הכרחית צודקת והומאנית ''.

בתגובה על טענות האיכרים הסבירו הסופרים את הסיבות שהניעו אותם להשתתף במשמרות, :

,הלכנו למשמרת, הואיל ויש בדבר משום פיקוח נפש הרעיון, משום העמידה בפרץ. - - - כל רעיון התחיה נעשה פלסתר כשאין מצטרפת אליו עבודה עצמאית. - - - רעיון העבודה היה הכיבוש היותר יקר של הדור. הוא לא רק נתן תקווה לביסוסו ולהרחבת הישוב - הוא מילא את הציונות תוכן מוסרי ואנושי ', (י. פיכמן)

המשמרת לא באה להעליב, להבזות ולהשניא, כי אם להפגין בצער ובכובד-ראש את רצון האומה לחיות ולהחיות, להגביר את יסוד הקדושה על יסוד הטומאה. משמרת כזו, כבוד היא לעומדים בה". (א. ברש)

,הרוצה לטעום כאב מצפון, בושת-פנים וצער חדירה, תוך נפתולי הגורל המעמיד לעתים אדם ועם בפני אין-מוצא - יילך ויתייצב במשמרת נגד עבודה זרה או עבודה זולה, מול שערו המוגף של פרדס עברי בשרון העברי". (א. שטיינמן)

הסופר מרדכי אזרחי אמר :

,חושב אני את כל האפנדים שלנו למנשלים את הפועל העברי מפרדסיהם'' לפושעי ישראל, המקרקרים את יסוד קיומנו בארץ. לפיכך הלכתי למשמרת יחד עם חברי, להפגין ולמחות נגד הפשע הזה '' .

ראש הסתדרות המורים העברים בארץ דוד לוין הכריז :

'' יעלה קולנו, קולם של המורים והסופרים וכל איש יהודי, יעלה קולנו ויישמע ברמה : העבודה העברית המלאה היא לנו יסוד היסודות ושורש השרשים, יכל החותר תחתיה מצמצמה ומקפחה - כחותר תחת בית האומה וכעוכר הוא לנו ''.

העמידה במשמרות עוררה ויכוחים לא מעשים. באסיפה הכללית של מורי השרון הועמד הסעיף : ''חובת המורים למשמרת העברית". הוחלט, שהמורים ישתתפו במשמרות, אך לא כל המורים נענו. המורים הראשונים שהתייצבו במשמרת היו פתחיה לב-טוב, יוסף קלמן ורן פולני.

172