לתולדות כפר-סבא
השם כפר-סבא הוא שם קדום. כפר-סבא נזכר לראשונה על-ידי יוסף בן מתתיהו הכהן (פלויוס), בערך בשנת 75 לסה''נ: ''מישור כפר-סבא' . רבי מאיר, בערך במאה השניה, מספר: ''מעשה בשקמה שבכפר-סבא שהיו מחזיקים בו טומאה, בדקוהו ולא מצאו תחתיו כלום. פעם אחת באה הרוח ופרכתו משרשיו ונמצאה גולגלתו של מת דבוקה בשרשיו''. גם בימינו גדלים בסביבה עצי שקמה עתיקי-ימים. בשיחת חכמים על תחומיה של העיר קיסריה, שהיתה בירת שלטון הרומאים בארץ, נזכר גם כפר-סבא. על השם כפר-סבא שמר הכפרהערבי הסמוך. בגבול המושבה, על אדמת היהודים, יש חרבות בשם סאביה, המצינות ישוב קדום.אדמתה נקנתה על-ידי יהודים עוד בשנת תרנ''ב - 1892. מפאת ריחוקה היתה במשך שנים רבות עזובה ושוממה. החברה ''לבנות ולנטוע'' אמרה לישב אותה, אולם מומחיה מצאו, שאינה ראויה לעיבוד. בשנת תרנ''ו - 1896 נעשו פה נסיונות בגידול צמחי-בושם על-די הברון רוטשילד. הניסיונות, שעלו בכסף רב, לא הצליחו. בשנת תרס''ג - 1903 נרכש חלק מאדמתה על-ידי אכרי פתח-תקוה, שאמרו לישב פה מבני ביתם. ראשית עבודתם היתה נטיעת אקליפטוסים ושקדים, אך מחוסר רשיון בנייה אי-אפשר היה להם להתישב. בשנת תרס''ה - 1905 התחילו בודדים להקים בניני חמר עלובים והתישבו בהם. אחרי מאמצים רבים קיבלו רשיון לבנות והתחילו בשנת תרע''ב - 1912 בבנין בתים אחדים. כפר-סבא סבלה הרבה בימי המלחמה העולמית הקודמת. היא היתה בתוך החזית התורכית- הבריטית. בשנת תרע''ז- 1917 שימשה מקלט לרבים ממגורשי יפו ותל-אביב, שסבלו פה תלאות רבות ורבים מהם מתו מרעב ומפגעי המלחמה. הפליטים הקימו להם סוכות מענפי האקליפטוס וחיו בהן. בליל 19 בספטמבר 1918, הצליחו צבאות בריטניה לשבור את החזית התורכית- גרמנית בקרבת כפר-סבא ולפרוץ דרך לצפון, לכיבוש השומרון והגליל. אחרי המלחמה התחילן להתישב בכפר-סבא עולים חדשים. בימי מאורעות אב תרפ''א - 1921, נעזבה שוב ונחרבה על-ידי הערבים. כעבור זמן-מה חזרו המתישבים ואליהם הצטרפו חדשים. עם תנועת הפרדסנות בשנים האחרונות גדלה המושבה במהירות רבה. בסביבתה נבנו הרבה ישובים חדשים.
תאריכים חשובים בתולדות כפר-סבא
| נקנתה אדמת כפר-סבא, היא האדמה הראשונה בסביבה זו שנקנתה ע''י יהודים | 1892 | תרנ''ב |
| ראשית התישבות, עלית צעירים. הוקם צריף | 1904 | תרס''ד |
| נחפרה הבאר הראשונה ונבנתה ''האורווה'' ששימשה אכסניה לפועלים ובהמות עבודה גם יחד. החלה נטיעת השקדים | 1905-6 | תרס''ה |
| ערבי שבא לגנוב שקדים נורה ע''י שומר עברי. ערבי הסביבה התנפלו על הפודקאי היחידי ושדדו את כל רכושו, לקחו בשבי את השומרים העברים והכום באכזריות | 1910 | תר''ע |
| נבנו 12 הבתים הראשונים בעזרת הלוואות שנקבלו מ''עזרה'' בברלין. יצירת המושבה הראשונה בשרון | 1912-3 | תרע''ב-ג |
| במושבה 2 עגלונים, 2 חורשים, 6 פועלים יומיים. התעתמנות התושבים כתוצאה מכניסת תורכיה למלחמה | 1914 | תרע''ד |
| במקום 10 פועלים, 8 תימנים. הארבה שפשט בארץ החריב את רוב נטיעות השקדים. | 1915 | תרע''ה |
| מגורשי יפו ות''א , כאלף איש, התישבו במושבה בתוך אהלים וסוכות-אקליפטוס | 1917 | תרע''ז |
41
