סלילת כביש

סלילת כביש


חבלי הקמת המועצה

בסוף 1934 , אחרי שנים של עזובה והפקרות ששררו במקום, פנתה מועצת הפועלים, באמצעות המוסדות העליונים, אל תשלטונות והודיעה להם על המצב הירוד של המושבה וביקשה להכריז על בחירות למועצת המושבה. הבקשת נתמכה בחתימות של 350 בתי-אב. לאחר שהשלטונות חקרו את המצב, הוציא המושל צו למינוי ועדה בת תשעה חברים בראשותו של קצין המחוז, מר קופרמן, ומתפקידה היה לחקור ולהגיש הצעות בדבר אופן הקמת הנהלה למושבה ולהציע צורת הנהלה קבועה (ועד, מועצה, מוכתריה), תחומי שיפוט ושיטת בחירות.

נמשך חדשיים התכנסה הוועדה רק פעמיים, והסיכום היה - שתי תצעות :

אחת של החקלאים ואנשי המעמד הבינוני, שהיו בעד מוכתריה, ואחת של תפועלים, שהיו בעד הכרזת בחירות למועצה מקומית. כל הסברותיו של יושב-ראש הוועדה, מר קופרמן, על ערכו הרב של מוסד חוקי במועצה לא נתקבלו. ברוב דעות של החקלאים וחלק מאנשי המעמד הבינוני הוחלט על הקמת מוכתריה. ושוב נמשכו העזובה וההפקרות במושבה,

שלושה מוכתרים

כתוצאה מכך ביקשה ההסתדרות למנות מוכתר משלה ולתפקיד זה נתמנה ב-1.3.34 (נוסף למוכתר הראשון דוד לוונברג) חבר ועד המושבה שלמה אנגל. כעבור חמישה חדשים, באוגוסט אותה שנה, נתמנה גם מוכתר מטעם החקלאים והוא אליהו אוסטשינסקי, וכך התברכה המושבה בשלטון של שלושה מוכתרים.

מצב עגום זה עורר את יושב-ראש הוועד הלאומי יצחק בן-צבי לפנות ב- 12.6.35 בתזכיר אל הוועד הפועל של ההסתדרות ובו כתב :

'' סקירת מועצת הפועלים מתארת באופן בולט מאוד את תערבוביה ואת הסכנה העצומה בבריאות, בחינוך ובבטחון, הצפויה למושבה זו אם המצב יימשך ככה ואם לא יקבל את תיקונו בהקדם האפשרי. צריך לבוא לסידור מתאים ללא דחיה. אולם דווקא משום זה יש צורך בוויתורים ידועים משני הצדדים. - - - אם לא יבוא שום ויתור משום צד, יישאר מצב הערבוביה המתואר עוד לזמן רב וסוף-סוף יצטרכו לבוא לידי פתרון שיהיו בו ויתורים ופשרות, אולי פשרות יותר קשות מאשר אלו המוצעת כעת על-ידי הנהלת הוועד הלאומי.

''אחרי הבחירות לוועד המושבה, שהתקיימו ב- 1928 , לא הסכימו החקלאים להקים ועד במושבה על יסוד בחירות דמוקרטיות, משום שלדעתם יחס הכוחות במושבה הם כאלה, שמראש ידוע שהפועלים יקבלו יותר מ-80 אחוז בבחירות.

218


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא