דבר, תוספת לגייליון 2702

יום רביעי י''ט בניסן תצ''ד, 4 באפריל 1934

כמה איכרים להפר אותו ואף כי היו ימים שפועלים ומתנדבים נשארו ללא עבודה - נמצאו פרדסים שבהם עבדו רק ערבים. המשמרות נתחדשו ועמם המאסרים והמשפטים. השינוי הבולט שחל במשפטים היה בכך, שלא רק חברי ההסתדרות היו בין הנאשמים והנידונים, אלא גם אחדים מחברי ''הפועל המזרחי'' ו''הנוער הציוני'' וגם אחדים מצעירי בית"ר, שהצטרפו למערכה ועמדו במשמרת עם חברי ההסתדרות. הצטרפותם של אנשי בית''ר למערכה הזאת לא ארכה והם נטשוה כפי שעשו זאת בעבר. עוד במאי 1930 נכנסה פלוגת בית''ר בתופים ובמחולות לכפר-סבא והחלה לקבל עבודה שלא באמצעות לשכת העבודה במקום, במטרה גלויה לשבור את ארגון הפועלים חברי ההסתדרות. 19 פועלים נשפטו על שהפריעו בעדם לעשית את מעשי השבירה שלהם. נסיון זה מצד בית''ר התחדש ב- 1932 ושימש השראה להכנסת עבודה זרה וזולה.

המאבק על עבודה מאורגנת

19 מבין 21 הנאשמים נידונו למאסר של חודש ימים ולמתן ערבות על התנהגות טובה במשך שנה. שניים זוכו. בגזר-דינו קבע השופט הרכבי, שהוא יודע שאין ערוך למשמעת החברתית, המעמדית וחציבורית, שהיא יסוד היסודות בחיי הפועל, וכי פועלי בית"ר מפריעים ליציבות הארגון בעבודה באמצעות לשכת העבודה, המחלקת את העבודה היומית לכל הזקוקים לה. ''במשפטים קודמים נגד הפועלים שהפריעו לאחרים בעבודתם, הטיל בית-המשפט קנס בלבד'', נאמר בגזר הדין, ''אולם בהתחשב בעובדה, שבכפר-סבא התחילה שורה של עבירות כאלה, מוצא בית-המשפט לנחוץ להחמיר בעונשם של הנאשמים''.

גזר-הדין עשה רושם מדהים. רבים נפרדו מהנאשמים בקריאות הידד וההתמרמרות במושבה היתה גדולה.

לא חלפו אלא חדשים מספר ומקרים דומים חזרו ונשנו בכפר-סבא, עד שאנשי בית''ר הבינו, שהם מנוצלים אך ורק לצורך שבירת ההסתדרות. גם הם החלו נשארים מחוסרי עבודה, בעוד שהפועלים הערבים מילאו את הפרדסים.

183