על שלו הוא הרגל גלותי, הגאולה תבוא רק על-ידי יצירת ישובים יהודיים טהורים, רצופים וחזקים במידה המקסימאלית האפשרית, ורק במקום שיש הכרה משותפת - שם צריך לעשות זאת בלב שלם, שם יהיה האיחוד טבעי ויפה, אך ערובה לשלום אין בו",

סמילנסקי פרסם מאמר חדש ובו האשים את ד"ר קויפמן בשוביניזם ובהטפה להתבדלות וטעו, כי עבודה עברית היא בלתי-ציונית, אינה ישובית ואינה חיובית, מפני שאינה אפשרית (''בוסתנאי'' מיום כ''ג בסיון תרצ"ד).

לא עברו שנים מעטות ופרצו המאורעות, הפועלים הערביים, שעבדו במושבות העבריות הצטרפו ברובם למסיתים ולכנופיות, שעקרו עצים, הציתו שדות וירו מן המארבים, מרבית הקרבנות מבין הפועלים היהודים נפלו דווקא באותם המקומות המעורבים, שבהם עבדו הרבה פועלים זרים. אך גם עובדה זו לא הועילה ולא הזיזה את בעלי הרעיון של עבודה מעורבת מעמדתם הנוקשה נגד עבודה עברית מלאה.

הסופרים והמורים מצטרפים למשמרת

אגודת הסופרים קיימה אסיפת מחאה מיוחדת נגד דחיקת רגלי הפועל היהודי מפרדסי השרון ובה נאמן אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), דוד שמעוני, פרופ' נחום סלושץ ויוסף אהרונוביץ. חיים נחמן ביאליק שלח איגרת ובה הביע את צערו על שנבצר ממנו להשתתף באסיפה זו בגלל בריאותו הרופפת (הוא נפטר בתמוז תרצ''ד, כחדשיים לאחר האסיפה הזאת) : "הנני קשור בהרגשת הנאספים ומסכים לכל החלטה שתתקבל'' , כתב ח. נ. ביאליק,

171