להשפיע עליהם לרעה, ובכן טובת בריאותם דרשה שימצאו במקום שקט ולא תחת ירית הפצצות. ובעיקר שלחו קודם את אלה שאין גברים צעירים במשפחה, או שהם נתינים זרים- ניטרלים ואינם מפחדים מפני עבודת הצבא הבלתי-חוקית (יען כי ע''פ החוק כל המהגרים היו פטורים מעבודת הצבא). מר פרילקורט הנ''ל שבע-ממרורים מעבודתו זאת. קללו וחרפו אותו. וגם חברי הועד לא נקו הפעם מגדופים. ככה נמשך הדבר איזה שבועות. המפקד הציק מצד אחד למהר לצאת, ולולא החולים בטיפוס הבהרות, שהצבא פחד לגשת אליהם, היה מגרש אותנו בחוזק יד ובכח הצבא שתחת ידו. אבל רופאי הצבא צוו עליו לבל יגעו אנשי הצבא במשפחות שיש חולים ביניהם. כג. הפסח ''בלי'' מצות.לע''ע התקרב הפסח והדאגה למצות גדלה, בו בזמן שגם חמץ לא היה לנו. ובכן החליט הועד באחת מישיבותיו לשלוח אנשים לקלקליה (מקום שהיינו קונים תמיד חטה וקמח, אחרי שהממשלה לא נתנה לנו להכניס מכלת מהגליל, בכדי להכריח אותנו ע''י זה לצאת מכפר-סבא).ובכן שלחו את מר פרילקורט שהיה קודם פקיד עבודות-צבוריות בבנין הבתים, ןאח''כ מסר לו את סדו-האנרגיה בזמנה וכן את קנית החטה בקלקליה, בעזרת האדון יוסף שלוש, שהיה נמצא בקלקליה יחד עם עוד כעשרים מהגרים שגרו שמה אחרי גרוש פ''ת. ה' שלוש היה ''הציר'' שלנו בעירה ההיא ועזר לנו הרבה בהשפעתו על
59
|
|