פתאום ביום בהיר אחד ישבנו בבית, אניובני משפחתי ועוד אנשים אחדים שעשיתי אתם איזה חשבונות, והנה פצצה נוראה מתפוצצת לא רחוק מביתי - חשבנו שזה יורים על חפירות ההגנה, אבל תיכף באה אחרת אחריה, ונפלה ע''י ביתי, כל הבית הזדעזע כמו קליפת השום, וכלנו נפלנו על הארץ, אבל תיכף קמנו ופתחנו את הדלת והנה ע''י הדלת בור רחב ועמוק, יותר משני מטר על שני מטר, ועשן יוצא ממנו. כלם ברחו מהבית מפני שפחדו שתיכף תבוא פצצה שניה, וגם אני לקחתי את בני בן שנתים על זרועותי וקראתי מהר לאשתי ולהורי לברוח ולא לעמוד, אבל הורי מפאת זקנותם לא יכלו לרוץ מהר וללכת לאט זה גרוע מלהשאר בבית, כי תיכף אחרי הפצצה הזאת באה שניה. ובכן צוו עלי לקחת את הילד ולרוץ מהר, והם יתחבאו בבית תחת הכרים והכסתות (שמגינים מפני נצוצות של פצצה קטנים שע''פ רוב נפצעים רק מהם מפני שמספרם רב הם
53
