| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

בידי ואחד כונן את הרובה בפני, ושלשה הלכו לחפש ולקחו מה שמצאו, ראשית כל את הלחם שהיה בבית ושנית איזה בגדים ולבנים שמצאו וכן כלים, ואחרי שב''ב התחילו לצעוק ולקרא לעזרה, אז הלחו להם יחד עם השלל שבזזו.כמובן היום שאחרי זה הוכרחתנו כלנו לצום מאין אוכל, וגם בני הקטן בן שנתים זה זזזזזבכלל, וגם מים לא נתנו לנו לקחת כל היום. וסבלנו כלנו רעב וצמא. בלילה ירד גשם-רב - אז אספנו את המים שירדו מהגג ושברנו את צמאנו . אבל גם בלילה זה היו מקרי החמס רבים, וצעקות נשמעו מכל האהלים , והבתים והארוות כל הלילה, גם בביתי בקרו עשרות קבוצות של אנשי צבא, שנסו לשבור את הדלת, אבל הצעקות שהרימונו הפחידו אותם קצת והלכו להם. אח''כ התחלנו לבקש את המפקדים שישלחו משמר בלילה ואנחנו נשלח אתם שני אנשים משלנו שיודעים תורקית וגם עברית בכדי שלא יקרה מקרה של אי-הבנה... מפני שידענו שאנשי המשמר חומסים וגוזלים בעצמם, ומלבד זה שמרנו אנחנו בעצמנו. כחמשים איש היינו ערים כל הלילה ועמדנו קרוב לבתים שנים שלשה אנשים וכל מי שעבר שאלנו אותו מי הוא. וכששמענו קול צעקה התאספנו במקום ההוא, אע''פ שידענו עד כמה מסכנת אסיפה זו. כן השתדלנו בנוגע למים , שיתנו לנו איזה שעות ביום שנקח בהם מים לציוילים, מפני שהצבא לקח מים במשאבה היחידה שהיתה במושבה כל היום וכל הלילה. ומעט מים היה דבר יקר מאד, ובשעות הללו העמדנו עפ''ר אנשים בשכר שישאבו מים למהגרים 38