יותר גבוה ויותר צפוף

''סיכום? - לא. איננו מסכמים. אנו ממשיכים'' - היתה תשובתו של ראש העיר החדשה לשאלתנו מהם סיכומיו בעשור האחרון של מי שהיתה כפר-סבא - אם מושבות השרון, עם קבלת מעמד של עיר

ובכן , אמרנו, אם לא סיכומים אז מהן התוכניות לעתיד הקרוב לגבי העיר ה-26 במדינת ישראל? ''על כך מוכן אני להסתקן ולענות, הרי איננו עומדים עתה לפני בחירות חדשות.'' בראש ובראשונה נפעל כדי לסיים את הכנת תכנית המתאר החדשה של העיר. על תכנית זו כבר עובדים כמה שנים אך עתה, עם קבלת מעמד של עיר, נתחיל בביצוע, שעיקרו שינוי פני המקום ובאופן יסודי, המגמה הכללית היא, ממשיך מ. סורקיס, שכפר-סבא תמשיך לחוות גורם רציני לפיתוח ולקליטת עליה חדשה

בפירוט יתר זה נוגע לכמחצית מהשטח הכללי - יותר משמונת אלפים דונם מ-17 אלף דונם מעובדים בחקלאות. אם לא נרצה לפגוע בענף חשוב זה, וזאת היא המגמה, יש הכרח להגביה יותר את הבניה ולצופף יותר את שטח המגורים. המעמד של עיר יאפשר לתכנן מחדש את שטחי המגורים וליצור אזורי מגורים יותר מרוכזים ויותר צפופים. התועלת תהיה כפולה - אפשרויות יותר גדולות לקליטה וגם הוזלת השירותים מאחר שהפיזור במגורים הנו גורם עיקרי ליוקר השירותים.

משימה זו, ממשיך סורקיס, היא מרכז הכובד בכל התכניות הנרקמות במערכת הפיתוח החדשה וביצוע שלב בביצוע תכנית המיתאר החדשה: במרכזה של תכנית זו תעמוד בניית שיכוניים חדשים בשטחים הפנויים בין המרכז והשיכונים הקיימים מסביבו, כדי לאפשר בנין מרכז חדש לשירותים ציבוריים, התחלת ביצוע של מערכת הביוב לכל האזור המזרחי של העיר (באיזור המערבי תצטרך העיריה בגלל מצבה הגיוגרפי והטופוגרפי להשתלב במערכת הביוב של רעננה השכנה), יצירת מרכזים חדשים לשירותים ציבוריים, מוסדות חינוך ותרבות, מוסדות ציבור ובידור - כל אלה יחוייבו הכנת דרכי חיבור חדשים בין אזורי המגורים המאוכלסים לבין המרכז החדש מזה ובין מרכז העיר הקודם המהווה עד היום כוח מושך להתכנסות ציבורית.

כיום נמצאת כבר בהתחלת שלב הבניה הקמת 350 יחידות דיור חדשות המקומות על-ידי אגף השיכון של הסוכנות וכן נעשות כל ההכנות להתחלת הבניה ל-300 יחידות דיור על ידי חברת ''השיכון''. איננו רוצים להסתפק בבניה ציבורית ויש לנו ענין רב בפיתוח הבניה הפרטית על-ידי קבלנים וחברות פרטיות על יסוד מסחרי גרידה ושהעבודה תבוצע על אחריותם הם. אגב כך מגלה סורקיס, שסניף ''סולל בונה'' ויתר על הגשת הצעה לעבודת בנין בגלל מחסור חמור בפועלים מקצועיים. לדבריו המצב אינו טוב יותר גם בענפים אחרים ואפילו בחקלאות המעסיקה כיום יותר מ-2500 פועלים ופועלות בכלל זה כ-800 פועלים ערבים...

מה המצב בתעשיה החדשה בעיר?

התגברנו על מה שקרוי ''מחלת הילדות'' נפיתוח התעשיה. כמה מהמפעלים כבר יצאו על דרך המלך והם מהווים גורמים חשובים לא רק בפיתוח העיר ובהבטחת תעסוקה ליותר מאלפיים פועלים ופןעלות, אלא מהווים גם גורמים רציניים בפיתוח התעשיה במסגרת כלל-ארצית ואף ביצוא. (כ-1000 פועלים מועסקים כיום בשלושת המפעלים הגדולים המעסיקים כל אחד מהם יותר מ-300 פועלים ופועלות והם: ''אלבר'' לערגול חומרנים, ''מגם'' (מפעלי גומי מאוחדים) ו'' גומאויר וכן ''סולפק'' לערגול ברזל שמפעליהם גדלים ומתרחבים ואף מכפילים היקף היצור).

מסתבר, שיחד עם מפעלי המלאכה המספרים גדל ורב בעיקר בשטח המתכת והנגרות מגיע מספר הפועלים המעוסקים בתעשיה ובמלאכה ליותר מ-2500, מספר המשתווה למספר המועסקים בחקלאות ובענפי הלואי שלה. שני סוגי העובדים שמספרם עולה על 5000 מהוים כ-60 אחוז מכלל. העובדים במקום, שמספרם עולה על 9000 כולל כאלף עובדים בשירותים ממשלתיים, ציבוריים ומקוממיים. בחדרו של ראש העיר שבבנין העתיק והראשון שנבנה במושבה ראינו במסגרת-עץ העתק מכתב-היד של אחד הפועלים הראשונים בכפר-סבא - דץ בן-גוריון. המכתב (לאביו בגולה אייר תרס''ז) פותח: ''מאחר חג הפסח אני עובד פה בכפר-סבא''. משמע שבשבוע חגיגות העיר כפר-סבא מלאו 55 שנה לעבודתו של ד. בן-גוריון במקום זה. אין ליחסלאיש אף לא לאיש חזון כד. בן-גוריון. חלום נועז כזה, שכפר-סבא תהיה פעם עיר, הרי עוד לפני עשר שנים, בחג יובלה ה-50 של כפר-סבא הוא איחל לה ש...''בניה, בנותיה ונכדיה יעזבוה ויחד עם המוני העולים החדשים ילכו לבנות ישובים חדשים בנגב ובגליל.'' בנים רבים אמרו כן לזקן. אבל לראש העיר ה-26 בישראל יש דעה שונה הוא רוצה במעמד של עיר למען שבניה, בנותיה ונכדיה לא יעזבוה. הוא לא היסס להביע זאת בפומבי ובויכוח על ''מעמד של עיר לכפר-סבא - למה?'' זרק כלפי אחד הנוכחים את השאלה ''איפה שלושת בוניך?''

הפטריוטיות המקומית קודמת לכל

שאלנו מהן התכניות לגבי הבנים והבנות - הדור הצעיר והעתיד של המקום?

כן, עונה מ. סורקיס. כבר סיימנו בהכנת תכניות להקמת ''היכל הרבות''. למפעל תרבותי זה הוקצע שטח של 10 דונם במרכז העיר ושטח הבניה יקיף 2000 מ''מ והוא יכלול אולם קטן (400-500 מקומות ישיבה) לקונצרטים, חדרי קריאה וסריה גדולה, אולם זכרון (לזכר הבנים) ומרפסות-הולים שישמשו בעיקר לתערוכות קבועות. הקמת הבנין צריכה לעלות לחצי-מיליון ל''י ולדברי ראש העיר יש כבר מספר תורמים למטרה זו. נמכר גם קולנוע- קיץ של העיריה לחברת ''חצרות הדר'' הפועלת בשטח פיתוח המושבה ובהקמת מיבנים לתעשיה ושיכוני מגורים.

יורחבו מוסדות החינוך התיכוני ובעיקר, המקצועי על-ידי הגדלת מספר המגמות לבנים והוספת מגמה חדשה המיועדת לבנות. מ. סורקיס מגלה, שכבר בשנה השוטפת חל שינוי ניכר במספר הבנים בני המקום הלומדים במוסדות החינוך התיכוניים במקום ומספרם של בני המקום כבר עולה על התלמידים שמחוץ למקום ויסתתמו הטענות והשמועות כלפי מוסדות החינוך בדבר העדפת תלמידים מצטיינים. כן יבנו מועדוני נוער נוספים ובראש וראשונה בשיכון עולים גדול ע''ש קפלן.

לפי מפקד האוכלוסיה האחרון (על יסוד שמוע) יש גם כיום במקום רק קרוב ל-19 אלף נפש, כלומר גידול בלתי ניכר באוכלוסיה בשנים האחרונות?

אנו סבורים, מסביר מ. סורקיס, שחלה טעות במפקד בספירה. לפי הספירה שלנו יש כיום 7000 בתי אב (הרשומים בכרטסת משלמי המסים): בפועל אין מספר כזה של משלמי מסים. מספר זה מוכיח, אם לא על דיוקו, שמספר הנפשות הוא גדול מהמספר הנקוב בסטטיסטיקה. לדעתנו מגיע מספר הנפשות קרוב ל-20,000 (כן ירבו). אך מספר התושבים לחוד ומספר משלמי המסים לחוד. אחת הבעיות המעסקים את המועצה היא כיצד לשתף את כל תושבי המקום בעול החזקת השירותים הציבוריים והממלכתיים, שהם לדעת ראש העיר, גבוהים יותר בכפר-סבא מאשר בכל מקום אחר הדומה לו.

סורקיס מצטיין לשבח את השותפות הקיימת בין כפר-סבא ולבין כמה מרשויות מקומיות ואזוריות אחרות בסביבה. בית -המטבחיים ושוק הבהמות שהוא מפעל משותף עם מועצת רעננה. החזקת שירותי מגן-דוד-אדום ובמכבי-אש המוחזקים על-ידי איגוד ערים בין 14 רשויות מקומיות ואזוריות כולל ערביות וכן פועלות שיתוף בתחום האימוץ עם המועצה האזורית של השרון התיכון.

אין כל כוונה להעלות המסים את שאלותינו האחרונות הפנינו כלפי מ. סורקיס המכהן זה כשנתיים כראש תורן של מרכז השלטון המקומי.

מה כואב לשלטון המקומי בארץ ובכלל?

- ''לצערי הרב פותח סורקיס המגמה הכללית שהסתמנה בקרב משרדי הממשלה להטיל יותר ויותר עול קיום השירותים הממלכתיים על המקומות מגמהזו החריפה עוד ביתר שאת בשנים האחרונות והעול הכבד של החזקת שירותים וביחוד בשטח החינוך הסעד והבריאות גדל והלך משנה לשנה. דבר זה מנע כמעט מכל הרשויות המקומיות אפשרות של איזון תקציבים והגרעונות גדלו והלכו. והנה נוסף עתה גם הפיתוח יהוא שסתם את הגולל על איזה אפשרות שהיא לקיים שירותים סדירים ינוהל תקציבי תקין של הענינים הרי אין בכך משום סוד שדוקא בזמן האחרון גדל עול השירותים בקשר עם קליטת העליה החדשה שהופנתה לאחרונה גם לאיזור המרכז.

אמנם מוסיף מ. סורקיס כל הרשויות המקומיות והעיריות בכלל זה מתלבטות זה שנים באיזון תקציביהן אך ישנה חלוקת תפקידים בין השלטון המרכזי לבין השילטון המקומי. חלוקה שאין מאחוריה תקנות וחוקה אולם היא באה כתוצאה מנוהל ונוהג של שנים שקשה לשנותם. מרכז השלטון המקומי מצפה צפיה דרוכה למסקנות ועדת ויתקון שעליה להמליץ על השינוי במיסוי ועל חלקה של הממשלה בהחזקת שירותים ממלכתיים המבוצעים על-ידי הרשויות המקומיות. דבר שיביא כפי שמקווים לשינוי מכריע בחלוקת התפקידים יבעומס העול של המקומות. נוסף לכך יש לקוות שהשינויים במיסוי ובחלוקת העול יביאו גם לסטנדרדיזציה ולאחדות השירותים מהם ייהנו האזרחים באופן שווה בכל המקומות.

האם יש לך הצעות קונקרטיות לתיקון למצב?

איחוד ישובים קטנים ברשות מקומית אחת ויתר שיתוף במסגרת איגוד ערים כפי שזה כבר נעשה במקומות שונים בשטחי פעולה שונים עלול להביא גם לשיפור המצב התקציבי.

- האם עודד מצדד באיחוד מגדיאל עם כפר-סבא?

- כן. (זה דעתי הפרטית. המועצה טרם דנה בדבר). הדבר תלוי במועצת מגדיאל.

-האם מעמד של עיר לכפר-סבא אינו מפריע לאיחוד כזה?

- אפשר להתגבר גם על כך.

השאלה האחרונה - אם כל כך רע - חגיגות עיר למה?

- אכן, כדי לקמץ בהוצאות (כעשרת אלפים ל''י) הועברו החגיגות מיום א' ליום ג' השבוע וישתלבו בחגיגות העצמאות.

מרדכי סורקיס

ראש המועצה המקומית השלישי של כפר-סבא. וראש עירתה הראשון הוא מרדכי סורקיס.

נולד ב-1908 בסטניסלבוב, פולין (גלציה). בנערותו השתייך ל''גורדוניה'' ו''התאחדות''. עלה לארץ ב-1933 וראשית עבודתו היתה בחקלאות ובבנין. ב-1937 החל לעבוד במועצת הפועלים ולאחר מכן כמזכיר לשכת-העבודה במקום. מפעילי ''הפועל'', ב-1941 התגייס לבריגדה ושירת ביחידה חיל התותחנים וחבר ועד הבריגדה עד 1945.

עם תום המלחמה המשיך לפעול בהצלת יהודים, ועד שנת 1947 היה מפקד ''הבריחה'' האירופית.

בשובו לארץ נתמנה מרכז מחלקת העליה בועד הפועל של ההסתדרות, ובבחירות ב-1947 נבחר חבר המועצה. ציר לכמה קונגרסים ציוניים מטעםפ מפא''י וסגן חבר הועה''ם הציוני. חבר מרכז מפא''י ומזכירותה מאז 1951 ראש המועצה המקומית בכפר-סבא.

מאז 1958 נבחר ראש מרכז השלטון המקומי ובתוקף תפקידו השתתף בקונגרסים של ראשי השלטון המקומי בחוץ לארץ ובארץ.