בעד ונגד מעמד עיר לכפר-סבא


דבר, דצמבר 21, 1961, עמוד 3

המועצה המקומית כפר-סבא החליטה בישיבה חגיגית לפנות לממשלה שתקבע לה מעמד של עיר. בעקבות החלטה זו קבע שר הפנים ועדה מיוחדת שעליה לבדוק ולברר את הבקשה ולהמליץ בפני השר אם לאשר את המעמד המבוקש. קבלת ההחלטה עוררה ויכוחים בקרב חוגי ציבור שונים בהם נשמעו דעות ונימוקים בעד ההצעה ונגדה. אנו מביאים בזה את דבריהם של שני חברים - של י. יודלביץ המתנגד לקבלת מעמד של עיר ושל מ. סורקיס המנמק החלטת המועצה, שהוא עומד בראשה.
ש.א.


נגד

הכרזת כפר-סבא כעיר זהו שינוי יסודי הטעון הכרת והסכמת רוב התושבים במושבה. ההכרזה של המועצה נעשתה בלי אישורם של אנשי המושבה. לפני כשנתיים, כשהמושבה כולה היתה נתונה במצב של כחירות למועצה המקומית ולכנסח, שום מפלגה ושום חוג לא דנו ולא החליטו על מהפכה זו, בשום מצע של המפלגות לא הופיעה שאלה זו, אם כי דיברו ודנו אז על הכל בכל, ומכל שכן לא נתקבלה כל החלטה בנידון. גם במפלגת הרוב במושבה המנהלת את מועצתה זה עשרות בשנים לא הועמדה השאלה של הפיכת כפר-סבא לעיר. לא דנו ואף לא החליטו לא באסיפה כללית של החברים, לא במועצת הסניף של מפא''י ולא במזכירותו. בישיבת המועצה המקומית החגיגית, כשחברי המועצה קיבלו החלטה על הכרזה זו, דיברו חברי המועצה בשם עצמם. הם לא קיבלו מנדט משום גוף במושבה.

הזלזול הזה בדעת-הקהל, כנקודה הכי חשובה בחיי המושבה על-דעת בדודים כמושבה, הורסת בקהל הרחב את האמון במשטר דימוקרטי ומביא לידי היסוסים על המשטר החדש שיוכנס למושבה, אשר ישען על דעתם ורצונם של בודדים בלי להתחשב בדעתם של התושבים. ההצעה היא לדחות שאלה זו - עיר או כפר - לבחירות למועצה שהתקיימנה כעבור שנה וחצי או לערוך כיום משאל בכפר-סבא ועל פיו יקום דבר.

פרנסתה העיקרית של כפר-סבא היא על החקלאות. היא מעבדת 8000 דונם מטעים וגידולי-שדה ועוד אלף דונם במגרשים על-יד הבתים. כפר-סבא מייצרת וצורכת 9 מיליון קוב מים - מחוץ לשני מיליון הנמצאים ברזרבה. בכפר-סבא רשומים בקרן ביטוח לפועלים חקלאיים 2500 פועלים קבועים חקלאיים וזמנים. העובדים בשדות המושבה ובסביבה הקרובה וביחד עם החקלאים העצמאיים הם מהוים 65% מן המפרנסים בחקלאות. כפר-סבא מייצרת בלולים שלה 18-17 מיליון ביצים לשנה, עשרות אלפי ליטרים חלב, 2000 טון בוטנים, 5000 טון תפוחי-אדמה, 700 טון כותנה. זה מחוץ למשתלות, מכוורות, וכדומה . בכפר-סבא פועלים שלושה מחסנים למיון בוטנים, שני בתי-אריזה להדרים עד מיליון תיבות.

האדמה כאן טובה ומתאימה לחקלאות מעורבת. המשקעיםמספיקים ומזג האויר, כמו בכל השרון, מסייע ליבולים טובים בכל הגידולים המקובלים.

מפעל המים של המושבה מסייע להקמת מפעלים תעשייתיים, תומך בהחזקת מפעלי מלאכה ואף מקיים בעצמו כמה מפעלים ועומד לבנות גם בריכהת שחיה בשביל המושבה והסביבה. הכרזת כפר-סבא כעיר תייקר מיד את המגרשים ולא תאפשר לחקלאים לחכור קרקעות פנויים לעיבוד ואף תרפה את ידי בעלי המטעים להמשיך ולטפל בנטיעות ויתרבו רק אנשים אשר יעסקו בספסרות וכתוצאה מכך יועלו המסים על הרכוש שערכו ינופח ללא כל בסיס ריאלי ומציאותי.

מעמדה של המושבה לא הפריע עד כה לעשות את כל הפעולות הפוריות לקידומה, והמשך פעולת הפיתוח אינו מחייב קבלת מעמד של עיר.

יוסף יודלביץ

בעד

לכאורה אין כפר-סבא שונה בתולדותיה משאר מושבות הארץ הותיקות, אך לאמיתו של דבר אין זה כך, כל מושבה וצביונה, כל מקום וקלסתר פניו. יחודה של כפר-סבא בשלושה: ברוח החלוציות שפעמה ללא ליאות בראשוני כפר-סבא, שנחרבה פעמיים ובשלישית קמה . במלחמת הפועל העברי לזכות עבודה עברית. בהיותה המקום הראשון בארץ בו קיבלה ההסתדרות את ההגמוניה על השלטון המקומי.

כפר-סבא לא זכתה בנתונים טבעיים לגידול והתפתחות. היא היתה מושבת-ספר ונשארה כזאת גם כיום, לאחר קופ המדינה. גבולותיה המזרחיים של כפר-סבא הם גבול המדינה. עובדת היותנו מרוחקים מן העיר והיותנו ישוב-ספר לא הפכו את כפר-סבא למקום מתפתח מכוח עצמו, אלא אילצו את ראשי המושבה להשקיע מחשבה ומרץ איך וכיצד - על אף הנתונים האלה, והעדר תנאים נוחים לפיתוח, כגון קרבת ים ורכבת, להצעיר את כפר-סבא קדימה, כדי שתהיה מושבה גדולה ומרכז לסביבה.

ב-1941 הוכנה תכנית-מתאר ראשונה לכפר-סבא שקיבלה תוקף חוקי רק בשנת 1949. תכנית- מתאר זו הביאה בחשבון, לצורך תכנון וגידול, רק את המגרשים שהיו בפרצלציות קיימות, שהיוו מסגרת מצומצמת ביותר. תכנית זו הביאה בחשבון את איזור המגורים. תכנית-מתאר זו לא הדביקה את ההתפתחות המושבה והיה צורך לפרוץ את גבולות המתאר עוד לפני שקיבלה תוקף חוקי על-ידי רכישת שטחי פרדסים נטושים ובנין שיכונים לחיילים

יזמה זו של עסקני המקום והיזמה להכנסת מוסדות ארציים חשובים למושבה, הקמת בניינים לצרכיהם וסיוע להקמתם - כגון בית-חולים ליולדות, בית מוסדות הממשלה והקמת בית-ספר תיכון - יזמה זו היא שאיפשרה ויצרה את כל התנאים שקידמו את המושבה. המעמד של עיר יאפשר תיכנון מחודש, בהתאם למציאות החדשה, ואיתור שטחי מגורים ושטחי החקלאות וחיסול הפיזור הרב המייקר את השירותיים. תכנית-המתאר החדשה תאפשר קליטת תושבים נוספים על-ידי בניה יותר רציונלית וניצול-יתר של המגרשים הפרטיים והציבוריים וכן תאפשר תכנית זו הרחבת אזורי התעשיה.

האוכלוסיה הקיימת לא תוכל ךשאת בהוצאות השירותים, שהמועצה מספקת ואשר רמתם גבוהה יחסית יותר מאשר במקומות אחרים ושהמועצה מעוניינת בהעלאתם. לפני המועצה תכניות פיתוח נרחבות, הקמת היכל-תרבות, התקנת ביוב, הרחבת החינוך העל-יסודי. תכניות אלה תוכלנה להתגשם רק אם האוכלוסיה תגדל. אי-קבלת מעמד של עיר תביא להקפאת המצב הקיים, צמצום השירותים מחוסר אפשרות לשאתם ואולי גם יגרום הדבר שהנוער ינטוש את כפר-סבא.

עם קבלת מעמד של עיר לא יבולע לחקלאות בה. כפר-סבא היתה מאז ומתמיד מושבה חצי-חקלאית. ענף החקלאות לא היה מעולם מקור פרנסה עיקרי. להיפך, התהליך היה עזיבת החקלאות שלא איפשרה פרנסה קבועה, אלא עבודה עונתית בלבד. 5,500 דונם פרדס המצויים במושבה שייכים ברובם לאנשים הגרים מחוץ למקום. שאר ענפי החקלאות הם חקלאות מסחרית. התכנית החדשה תאפשר איתור אזורים חקלאיים שלא יבולע להם גם מן המעמד של עיר. למעשה אין שינויים רצינים בין חוקת המועצה לבין חוקת עיריה. שניהם קיימים עוד מתקופת המנדט וטעונים רביזיה יסודית, כדי להתאימה למציאות הישראלית.

גם המיסים המוניציפאליים אינם נקבעים לפי היקף השירותים שהוא נותן. קיימות רשויות מקומיות קטנות מכפר-סבא בהן המיסים גבוהים יותר, כי האוכלוסיה קטנה. הבניה עקב שינוי מעמד עשויה להוזיל את השירותים ולהוות מקור הכנסה רציני למועצה. תשלומי השתתפות בסלילת כבישים ובהנחת מדרכות עלולה להתחלק על כל דיירי בית גדול ולא רק על בעל הבית היחיד, כפי שזה כיום. קשה אמנם להתווכח עם בעלי רגשות סנטימליים לכפר-סבא קטנה ואינטימית, אשר ראו גם בעבר הקמת מפעל תעשייתי או אפילו בנין שיכון פועלים כענין עירוני מובהק. למרבה השמחה קיבלו תושבים רבים את הדעה שיש להעדיף שינוי המעמד ופיתוח ישוב חצי-עירוני הקולט עליה ומתפתח תוך שילוב מלא בערכים הכללים של המדינה, כדי לשמור על הנוער שיתבסס במקום ולא להיות מושבה קטנה המתרפקת על עברה.

מרדכי סורקיס