מגלת כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

והסכימו לנסוע ושאר העגלות שמטה הגנרלים שלח שבו ריקם. הדבר הכעיס מאד את ראשי הצבא הטןרקים ואחדים מהם באו לכפר-סבא, והוכיחו אותנו על פנינו באמרם: ''אנחנו יודעים את רשעתכם, אתם רוצים לעבור אל האנגלים, אבל אנחנו לא נשאיר אתכם פה ויהי מה. ברגע האחרון אם נצטרך להסוג אחור נסחוב גם אתכם אתנו על אפכם ועל חמתכם''. ופקודות נמרצות נתנו להמפקד המקומי שהיה עריץ גם בלעדי זה, ואנחנו פיסנו אותו בכל שבוע והוא שכח תמיד, והראה את שנאתו הגדולה אלינו בכל מקרה שהוא. מצב הועד היה נורא. מצד אחד היה המפקד כמו פטיש ומצד שני - המהגרים כמו סדן, שאינם זזים ממקומם.

אחד מחברי הועד, עזב את המקום ונסע לחדרה בכדי לעורר שם את ועד-ההגירה המקומי להתכונן נגד הבאים. היות וחדרה הוא המקום היותר קרוב הסכימו הרבה מהמהגרים יותר לעבור שמה בכדי שלא להתרחק מיפו ומפ''ת... כמו שהזכרנו כבר שחבר הועד מר פודלישוק נפצע ונשלח לדמשק, ומהצעירים עברו ארבעה אנשים ליפו ע''י הזדמנות שקרה להם. החשד שעורר בעיני המפקד שארבעת אלה שהוא הכיר אותם היטב, ושגרו מול ביתו נעלמו פתאם בלילה אחד, הרגיז אותו עד מאד, וכששאל אותנו עליהם, אמרנו לו שהלכו הגלילה ''והיות וידעו שכ' איננו רוצה שישבו פה, והלא תמיד היית כועס על הצעירים האלה שבאו בזמן האחרון אל החזית והיית תמיד חושד בהם. ומה אתה מצטער אם שבו הגלילה למקום שבאו משם?'' אבל מדוע כ''כ פתאם, מדוע לא

57

  מגלת כפר-סבא, מאת מנחם קליונר
| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא