דוד לוונברג נולד ב-1893 בראש-פינה. אביו ר' אליעזר היה מפקידי הברון. למד אצל המורים יצחק אפשטיין וא. וילקומיץ. עבד בפלחה בגליל וב-1910 עבר לעבוד במטעים של אביו שהיה בכפר-סבא. השתקע במקום ואף לקח לאשה את אחת מבנות המקום הראשונות, לאה, לבית יוסף סוסנובסקי.

כיליד הארץ, שידע את השפה והמנהגים של השכנים, קשר קשרי ידידות טובים עם נכבדי הכפרים השכנים וגם עם פקידי הממשלה התורכית. היה לעזר רב לתושבי הכפר וגם למהגרים, פליטי יפו-תל-אביב, שהתרכזו בכפר-סבא בימי מלחמת העולם הראשונה.

עם שוב גולי כפר-סבא למקום קיבל על עצמו את השמירה והיה לאחד השומרים הנודעים בכל הסביבה. ידיעתו את מנהגי השכנים עמדה לו. עם קום ''ההגנה'' הצטרף אליה ושירת בה בנאמנות ובמסירות. נתמנה על-ידי השלטון הבריטי למוכתר והיה פעיל בכל מוסדות הציבור במקום. היה חבר בוועדים שונים ובמוסדותיהם. נמנה עם האזרחים המתקדמים ופעל שנים

רבות בשיתוף עם נציגי הפועלים. נתן ידו להעברת הרכוש הציבורי לרשות המועצה הנבחרת.

יסד את הקואופרטיב לתחבורה ''השרון'', שהיה ל''השרון המאוחד'' ושהתאחד לבסוף עם ''אגד''.

לאה לוונברג באה לכפר-סבא ב-1909 בהיותה בת 9 (עם הוריה יוסף וריסיה סוסנובסקי). למדה בבית-הספר בפתח-תקוה לשם הלכה ברגל בכל יום ראשון בבוקר וחוזרת הביתה ביום שישי אחה''צ, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, החלה ללמוד רוקחות אצל ד''ר סלור, שהיה גם בעל בית מרקחת. מאחרי הגירוש לחדרה ועד לנשואיה עבדה כאחות ב''שערי צדק'' בירושלים.

צאצאיהם : שרה ויהודה.