| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

נתן רפופורט

נתן רפופורט נולד בשאוולי שבליטא בבית אבי-אמו הרב יוסף זכריה שטרן. אביו, הרב יעקב דוד רפופורט, היה הרב בקהילה זימל. למד בישיבת אביו ואחר כך בישיבת טלז שבראשה עמד אז הרב אליעזר גורדון, ורכש ידיעה רבה בש''ס ובפוסקים.

כשהתחילה התנועה הציונית הצעירה לחדור לתוך העיירות עמד נתן בן ה-16 והודיע יום אחד להוריו, שאין את נפשו לשבת על ספסל בית-המדרש וכי חובה על כל יהודי לעבוד עבודה של ממש בארץ-ישראל. ב-1905 עזב את בית אבותיו, עלה לארץ-ישראל והתיישב בפתח-תקווה כפועל. כאשר רוב הפועלים עזבו את פתח-תקווה נשאר נתן על מקומו, ועל שאלת ידידיו השיבו כי מי שרוצה לעבוד יש לו אפשרות לחיות על עבודתו בארץ. הוא התמחה בכל העבודות החקלאיות, וביחוד ידע לטפל בבעלי-חיים.

היה מן הראשונים שהתיישבו במושבה החדשה כפר-סבא ושם נטע כרם גם בשביל אביו הרב, שחסך ממשכורתו הדלה לשם מצוות יישוב ארץ-ישראל. קיבל על עצמו עבודות שונות במושבה ואחרי שעבר זמן מועט כבר ידע את כל הסביבה וקיבל על עצמו את השמירה. יחיד היה עובר רכוב על סוסו בכל הסביבה ושומר על כפר-סבא ועל כרמי עין-חי. מביתו הקטן (בן שני חדרים, והוא אותה שעה כבר בעל משפחה) מסר חדר לספריה ואחר-כך לגן-ילדים. כשחלק מן המגורשים מיפו התיישב בכפר-סבא מסר את ביתו הקטן לרשות הוועד. במלחמה הלך עם משפחתו לחדרה וגם שם נתמנה שומר.

התמכרותו לעבודה עברית לא ידעה גבול, אם כי לא תמיד חי בשלום עם הפועלים שעבד איתם. הוא היה דורש הרבה מעצמו ומאחרים והיה מדבר בהתלהבות על עבודתם המסורה של החלוצים.

בימי המאורעות ביפו היה בכפר-סבא. ביום שלישי, 3 במאי 1921, עזב את כפר-סבא ועבר לעין-חי. ביום רביעי יצא לפתח-תקווה ושם נכנס ל''הגנה''. ביום חמישי בבוקר, בשעת ההתנפלות, בעמדו בשורות הראשונות של המגינים, נפצע קשה ומת באותו יום. הרופא שטיפל ברפופורט הפצוע כתב :

''רפופורט הלך לעולמו כשהכרתו צלולה עליו עד הרגע האחרון, מתוד מנוחה שלמה ובלי להוציא מפיו אף מלה אחת''·