חנוכת המוסד הגדול בתחנת ''אגד''.
חנוכת המוסד הגדול בתחנת ''אגד''.
''גם מותו של קצב קשור בנסיעה באוטו. בליל חורף אחד שכב לישון ושכח להוציא מפיו את שיניו התותבות. בשעה 12 בלילה התעורר ובלע את השיניים. הנהג א. ל. יצא איתו תיכף באוטו מכפר-סבא לתל-אביב. כשעברו את רמתיים בדרך אבו-קישק, שקע האוטובוס בבוץ ונשאר שם כל הלילה. כל ההתאמצויות של הנהג ואנשי רמתיים לא עזרו. רק בשעה 6 בבוקר הוציאו את האוטו והוא המשיך בדרכו לתל-אביב. באותו יום מת קצב, כי איחר לבוא לרופא.
''כשה'גראהמים' נתקעו בדרך ולא היה במה להוביל את החלב והנוסעים היינו שוכרים עגלות ולפעמים מכונית קטנה. לילה אחד, נסע איתי הח' אלטמן לקחת את החלב. כשבאנו לעין-חי נשארה המכונית בלי בנזין. מכפר-סבא עד עין-חי סחבנו את פח הבנזין במוט עץ על הכתפיים. התנחמנו והתבדחנו בראותנו את עצמנו דומים למרגלים, שאף הם נשאו כך את אשכול הענבים בימי יהושע.
'' התעייפנו מלהוריד ולהרכיב את הצמיגים (את הצמיגים היו הנוסעים מנפחים לפי התור, כל נוסע היה צריך לנפח 50 פעם). גם הדבק והפיצ'ס אזלו ונשארנו עומדים בדרך. היה כבר מאוחר בערב ומוצא לא ראינו לעינינו. אחרי מנוחה של שעה בערך בא צבי דננברג בהצעה לנוסעים, שאם הם רוצים להיות עוד הלילה בכפר-סבא עליהם לקטוף עלים מעצי האקליפטוס. כל הנוסעים התפזרו לקטוף עלים, ואחרי חצי שעה מילאנו את הפנימיות בעלים, הרכבנו עליהו את הצמיגים והמשכנו בדרך לכפר-סבא''.
''בשנת 1933 , אחרי שנגמר הכביש מתל-אביב עד רעננה, התחיל הקואופרטיב ''הרצליה'' לשלוח מכוניות לתל-אביב בכביש זה, והחלה מריבה בין ''השרון'' לבין ''הרצליה''.
418