שר המשחר והתעשיה מבקר במפעלי פקר-פלדה

בשנה השלישית לקיומו של מפעלי ''גבור'' ב- 15 מקומות זכה המפעל ב '' פרס-קפלן'' (לשנת תש''ל) על הישגיו בהקמת מערכות ייצור בפיתוח מערכות שיווק ובהפעלת שיטות-ייצור חדשות, המאפשרת לעובד להפעיל ציוד בהיקף העולה פי שניים-שלושה על המקובל בארה''ב.

הקמת מערכות הדרכה להכשרת עובדים,הפעלת מדיניות שיווק מתקדמת והקפדה על אחדות המוצרים הביאו לחברה שוקי יצוא נרחבים ומוניטין בעולם.

יצר היצירה של הנהלת החברה נדבק גם בעובדיה, שהרי כבר בשנת תשל''א זכתה אחת הפועלות מהמפעל בכפר-סבא בפרס העבודה של ההסתדרות על דבקותה ומסירותה בעבודה. הפועלת נצחיה סרנג'ה, היא אחת מ-500 העובדים המועסקים במפעל בכפר-סבא, שהינו אחד המפעלים הגדולים בעולם בתחום ייצורם וכבר בשנת 1970 הגיעו ממדי היצוא ל-20 מיליון דולאר.

בעקבות מפעלי הפלדה, הגומי והאלומיניום באה שורה ארוכה של מפעלים קטנים יותר, שמספר המועסקים בהם נע בין 10 ל-100 , בתחום מוצרי הבנין, חלקי-חילוף, טקסטיל, ועור.

ובעקבות הגרבונים באו המזוודות ותיקי הנסיעה של מפעלי ''לידס'', תעשיית בכורה של משולם ריקליס, מבעלי שרשרת גדולה של מפעלים וחנויות כל-בו בארצות-הברית.

העיריה העמידה לרשותם של תעשיינים, שהביעו את רצונם להעביר את מפעליהם לכפר-סבא, או להקים בה מפעל חדש, אמצעים רבים, מבנים ושטחי קרקע באמצעות החברות ''חצרות-הדר'' ומפעל-המים. ההשקעה הכוללת במבנים לתעשיה מתקרבת ל-10 מיליון ל''י. מרבית הבניינים נרכשו במרוצת השנים על-ידי ''בעלי המפעלים.

כדי להקל על התעשיה את ההובלה הניעת העיריה את משרד-התחבורה לפתוח שלוחה של קו מסילת הרכבת לאיזור התעשיה ב-1961. שלוחה זו משמשת גם את בית-האריזה החדש של ''יכין'', שנבנה באותה תקופה.

376


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא