| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
יצחק שיינפיין נולד בתרל''א (1871) בעיר אוסטרתא שבפלך ווהלין ברוסיה. למד בבית-ספר רוסי ואת התנ''ך למד לבדו, בעזרת תרגום רוסי. עבד זמן-מה כלבלר בבית-המשפט הממשלתי ובאין תקווה ליהודי לעלית בדרגה עבר לעבוד כפקיד מסחרי אצל סוכן ליד תחנת הרכבת. אחרי שגמר את שירותו בצבא בהצטיינות, עסק בהוראת לימודים כלליים· נבחן באודיסה וקיבל תעודת-גמר של בית-הספר הריאלי. מאחר שלא ראה את עתידו כיהודי ברוסיה הצארית, החליט לצאת אותה. באמריקה היו לו קרובים וסיכויים להסתדר, אך הוא נשמע לצו הרגש הלאומי ועלה לארץ ב-1904.
עבד בכרמי ראשון-לציון. קנה אדמה בכפר-סבא ונטע כרם שקדים. התמסר לייעור הסביבה ועוד לפני היות ישוב בכפר-סבא התיישב יחיד באוריוה הציבורית והכין משתלה לעצי אקליפטוס. הביא מלוד אלפי עציצים על גבי גמלים, הכין לו עשרות חביות ובמשך היום היה ממלא אותן מים בעבודת פרך, בתנאי השאיבה הפרימיטיבית בימים ההם. בלילות היה עובד שעות אחדות לאור הירח או לאור פנס קטן, בהשקיית השתילים. כך עמל שנים אחדות בבדידות, וכולו נתון לדבר אחד : להרבות את הנטיעות ואת הצל. ממשתלתו ניטעו כל החורשות בכפר-סבא. גם מכפרי הערבים באו לקנות ממנו שתילים. אחדים משתיליו נטע במו ידיו בקרבת האורווה הציבורית, המשמשת כיום, אחרי תיקונים ושיכלולים, בית העיריה. שתיליו גדלו ושגשגו והיו לאילנות נותני צל נעים.
ב-1908 נשא לאשה את דובה ממשפחת פדובה מרחובות. בקיץ 1906 עלה עם משפחתו והתיישב ברחובות. בתו הלכה עם בעלה לנטוע ישוב חדש על אדמת כפר-סבא. הם בנו את ביתם בין הראשונים ונשאו ככל סבלות המלחמה. אחרי פרעות 1921 אמרו לשוב ולשקם ביתם בכפר-סבא, אך הוא נפטר בכ'' ה באב תרפ''א (1921) ונקבר בבית-הקברות הישן בתל-אביב.
לאות הוקרה על דרד חייו ועל חלוציותו ועל היותו השתלן הראשןן קראה העיריה גן ציבורי על שמו, ''גן-יצחק''.
34