המורה מאיר אדיב עם תלמידיו

המורה מאיר אדיב עם תלמידיו


ניצנים ראשונים

החינוך, העומד במרכז שירותיה של העיריה, היה מאז ראשית הישוב נושא שניתנו לן מלוא תשומת-הלב, מחשבה מרובה וגם אמצעים מרובים. ניצניה של מערכת החינוך בכפר-סבא היו בהקמת גן-ילדים.

''היה זה אחרי חג הפסח תרע''ג (1913). המקום החל לקבל צביון של כפר ממש, עם צרכים ציבוריים, ואז נפתח גן-ילדים'', מספר דב סקיבין. ''הגננת אבן-טוב מעין-גנים! הובאה אלינו והיא הראשונה שמילאה תפקיד זה במקום. בחנוכה נערכה החגיגה הראשונה לילדי המקום ובחגיגה נכחו ילדי בית-הספר מהכפר הערבי השכן וגם בנו של ראש עיריית טול-כרם נכח בה. בסוף שנת הלימודים הראשונה (1914) הפך הגן בחלקו גם לכיתה הראשונה של בית-הספר. תייר מאוסטריה תרם לריהטו של המוסד''.

אולם ראשיתו של בית-הספר בכפר-סבא קשורה בשני תאריכים אחרים :

בתרע''ז (1917) - הקימו גולי יפו-תל-אביב בית-ספר בחורשת האקליפטוסים. בין המורים בבית-ספר זה! שהתקיים חצי שנה בלבד היו א. ארנון, ד. גוטמן, א. יונה, ל. סוקניק, י. שפיגלמן (יציב) וי. ריבלין.

ב-1924 עם שובם של מתיישבי כפר-סבא למקום, אחרי הגלות שנגזרה עליהם בפרעות מאי 1921 , שבו והקימו את בית-הספר במקום. שנה זו נחשבת לשנת הקמתו הרשמית וממנה מונים את מחזוריו, אבל אין להתעלם מכך, שבמקום התקיים בית-ספר שבע-שמונה שנים לפני-כן.

בית-ספר בחורשה

את פתיחת בית-הספר על-ידי גולי יפו-תל-אביב מתאר א. יונה (,,עם הגולים בכפר-סבא '' - ספר היובל של הסתדרות המורים) :

'' באביב שנת תרע''ז, השנה שלפני האחרונה למלחמת העולם הראשונה, הוקמו באחת החורשות הגדולות הנמצאות על גבעה יפה במבוא המושבה, שמונה סוכות מענפי האקליפטוס. שש מהן שימשו לבית-הספר ושתיים - לגן- ילדים. חלק מרהיטי בית-הספר ההכרחיים הבאנו מתל-אביב ואת השאר - ספסלים ושולחנות בעיקר - עשינו מענפי האקליפטוס. מאותו החומר סידרנו לנו גם מכשירי התעמלות מסביב לסוכות. את הספסלים והשולחנות סידרנו מסביב לקירות בחצי גורן עגולה. בוקר בוקר העפילו מאות תלמידים אל הגבעה, שעליה נמצאה החורשה ובה בית-הספר.

''משטר בית-הספר וסדרין היו מיוחדים במינם. למעשה, כל חבר המורים

334


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא