שלג בכפר-סבא (1951)

שלג בכפר-סבא (1951)


של יותר מ-4 מיליון ל''י. רוב הדירות, גם אלו שנמסרו בתנאי שכירות, נרכשו במרוצת השנים על-ידי הדיירים.

החברה הקימה 20 מבנים לתעשייה בשטח כולל של יותר מ-40,000 מ''ר, בהשקעה כוללת של 2.5 מיליון ל''י. מבנים אלה נמסרו למפעלים תעשייתיים חדשים שהוקמו במקום, או שהועברו ממקומות אחרים. כמעט כל המפעלים הגדולים, המעסיקים כיום אלפי פועלים (מהם, ''גומאויר'', ''סולפק-פקר'', ''פלדות השרון'', מפעלי טקסטיל ומחסני מיון ושיווק חקלאיים) הוקמו על-ידי חברת ''חצרות-הדר''. הקמתם של מפעלים אלה היתה לעזר רב בפיתוח המקום, שכיוון שהיה סמוך לגבול חסרו בו נתונים לפיתוח התעשיה ולביסוסה. בראש חברת ''חצרות הדר'' עמדו בשנים הראשונות פ. ספיר, ש. זלינגר וב. בורנשטיין, וכן ראש המועצה המקומית לשעבר, ח''כ מ. סורקיס.

ב-1964 הועברו נכסי החברה לרשות החברה להשקעות שליד בנק הפועלים. מאזנה של החברה הסתכם ב-5 מיליון ל''י, אך רכושה נאמד ביותר מ-7 מיליון ל''י. החברה להשקעות התחייבה מצידה להמשיך בפעולות פיתוח במקום בהתאם למטרותיה הראשונות של החברה.

שכונת אליעזר

בין שכונות הפועלים המקיפות את כפר-סבא תפסה מקום מיוחד שכונת אליעזר (על שם נדבן מדרוס-אמריקה), שהיא שכונת-הפועלים החמישית במספר. על אף היותה חלק בלתי-נפרד מן המושבה היתה שכונה זאת שנים רבות מחוץ לתחום המוניציפאלי של המושבה, הואיל ודרך המלך הפרידה אותה ממרכז המושבה. היא גם היוותה גבול בין נפת יפו, שהמושבה היתה שייכת אליה, לבין נפת טול-כרם, שהשכונה השתייכה אליה. הפרדה זו באה על תיקונה רק לאחר שהוועדה המלכותית הבריטית (,,ועדת פיל'') החליטה לבטל את ההפרדה וחברי השכונה נעשו תושבים שווי-זכויות במושבה.

שוני אחר שייחד את השכונה משאר שכונות הפועלים הוא, שבתיה נבנו על שטח שלדונאם אן דונאם-וחצי, כדי שלתושביה, רובם עובדי חקלאות, יהיו משקי-עזר. התפתחותם של משקי-עזר אלה איפשרה לאחדים מתושבי השכונה לבסס את עתידם על משק עופות. לצורך זה התאגדו חברי השכונה באגודה שיתופית ונהנו מהלוואות מטעם חברת ''ניר''.

שיכונים נוספים

שיכונים נוספים בעלי אופי ציבורי הוקמו בשנים אלה על-ידי חברות ''משכנות '' (של ''הפועל המזרחי''), ''סולל בונה'', מפ''ם ומשרד קבלני לבנין במקום.

237


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא