שיכון למפרט

באמצעות ממשלת ישראל והמוסדות המקומיים נבנו גם 12 בתים ובהם 72 דירות-חדר בשביל עולים מעוטי אמצעים.

מיזוג העליה

גם ''חצרות-הדר'' הכפילה את מפעלי השיכון שלה, ממזרח למושבה וממערבה והקימה דירות נוספות לעולים. במימון מפעל זה, שעלה 230,000 לירות, השתתפו מלבד החברה גם חברת ''עמידר'' והסוכנות היהודית.

השכונות החדשות כללו בשנת ה-50 - 1,574 דירות ובהן יותר מ- 7,000 נפש. האוכלוסיה במושבה הוכפלה והגיעה ל-10,000 נפש.

שמה הטוב של כפר-סבא כמושבה הקולטת עליה בעבודה ובשיכון הביא אליה בתקופת העליה ההמונית לארץ זרם בלתי-פוסק של עולים. רבים מהם נקלטו בעזרת קרוביהם. תושבים ותיקים רבים קלטו בדירותיהם ילדים וגם משפחות מרובות ילדים, בתקווה שבקרוב ייבנה השיכון.

מילווה וחסכון

ההלוואה שנתנה הקופה לבניינים של הישובים ולרכישת שטחי קרקע, שהשיגה בשבילם ובשביל הפועלים השונים, היוו גורם מכריע בפיתוח חייה הכלכליים של המושבה ומנוף להתפתחותה בכלל. ראשיתה של קופה זו בחדר שכור, על כסא דל, ליד שולחן רעוע, באמצעות שני עובדים מתנדבים, ניסו מקימי הקופה לעזור ככל האפשר ככל ציבור הפועלים שמנה כמה מאות איש ושציפה לקבל סעד בהקמת בית ומשק זעיר לביסוס פרנסתו.

מקימיה של הקופה היו קומץ קטן של פועלים ותיקים ועסקנים שזה מקרוב באו. הם הקימו את המכשיר הכספי מהון עצמי (מחצית לירה לכל פועל)

235