| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

חלקם של יהודי ירושלים

בין קוני חלקות חקרקע היו גם כמה עשרות מיהודי ירושלים, אבל רק אחד מהם, דב ויינברג, נהיה לתושב קבוע במושבה. בעלי נחלאות אחרים מבני ירושלים שחו כאן רק באופן זמני i בתקופת חנשיעחו חחרישח וחחרכבח חיי מתגוללים ככל חפועלים והנוטעים הראשונים באורווה הכללית, אכלו לחם צר ושתו מים מרופשים. לשבתות היו נודדים לפתח-תקווה וחוזרים ביום א'. בערבים היו מתפללים בציבור ואחר-כך היו יושבים ולומדים גמרא לאורח של המנורה המפוייחת. אחרי סיום העונה הבוערת חזרו לירושלים.

כשהכרמים התחילו להניב פרי היו הירושלמים באים בכל שנה לסדר את קטיפת שקדיהם ואת עבודות הייבוש, הקילוף והגיפור - עד מסירתם למחסן חברת ''השקד'' לשם מכירה במדינות הים. ליד ערימות השקדים של הירושלמים נראו הקפוטות וארבע-הכנפות ונשמעו ניגוני חסידים.

הירושלמים האחרים היו : ר' ישראל גולדשמידט, למדן שופע תורה וחכמה, שנטע חורשת אתרוגים בלתי-מורכבים על חלקת אדמתו במושבה, כדי שהמהדרים, מתוך שהחמירו על עצמם לא לברך על אתרוג מורכב, יוכלו לברך על אתרוג ארצישראלי. ר' אברחם-שמואל המהבורהגר; ר' שלמה-יצחק רוזנטל, למדן מופלג, יליד גרמניה, שהיה מקבל ''חלוקהוו שמנה מכולל פראנקפורט, אבל העדיף לעסוק בנטיעה בכפר-סבא. גם כאן לא זנח את התורה וכשהיה הולך לעבוד בכרמו היה מצטייד באוכל ובגמרא. ר' יצחק-איסר לוי, שהיה ה''קונסול'' של כפר-סבא בירושלים ונציג בעלי הנחלאות הירושלמיים בקשריהם עם ועד כפר-סבא בכל הנוגע לקרקעותיהם. לחתימות והתעודות שהוא אישר היה תוקף רשמי. חוא היה המוציא וחמביא בכינוס בעלי חנחלאות הירושלמיים לאסיפות בענייני כפר-סבא. רי יעקב קליין, שישב בכפר-סבא רוב ימות השנה להשגיח על עיבוד כרמיו.

מלבד ר' דב ויינברג, התנחלו במקום שניים מיורשיהם של יהודי ירושלים, אלכסנדר גולדשמידט וחיים המבורגר.

לפי חמסופר בעתונים מאותם ימים היו הירושלמים הראשונים שהקימו ''ועד בניין בתים בנחלת כפר-סבא''. כ-25 מבין רוכשי החלקות חתמו על מסמך שבו נאמר :

''אנחנו החתומים מטה, בראותנו עד כמה קשה בזמן הזה להשיג עזר מבחוץ למטרת בנין בתים בנחלת כפר-סבא ובשימנו על לבו כי רבה העזובה שמה כל זמן שלא נתבסס חישוב, וכל עמלנו, יגיענו וכספנו אשר חשקענו שם עד עתה, הכל

77