|
|
הוא נולד בשנת תר''כ באליטה שבליטא. למד בישיבות והוסמך לרבנות על-ידי גדולי התורה. אחר ששירת בקודש 12 שנה כרב בריבינשק שבפלך ויטבסק נבחר לרב בזימן, במקומו של הרב אברהם יצחק קוק, שעלה לארץ. כל ימיו היה חובב ציון, אך ללא פרסום וללא עסקנות. היה דורש מהצעירים שיעלו לארץ והשפיע על צאצאיו שיבססו את עתידם על עבודת אדמה בארץ-ישראל.
כשנה לאחר עליית בנו, נתן דוד,בתרס''ו (1906), ביקר בארץ וכעבור זמן מה רכש חלקת אדמה של 50 דונאם בכפר-סבא. הנהיג קימוצים בביתו ואף ויתר על העישון, כדי להכין לעצמו מקור פרנסה כשיעלה לארץ ושיוכל לעמוד בתשלומים בעד הקרקע ובעד הוצאות עיבודה. כרמו זה נחרב כשאר הכרמים שנחרבו במלחמת העולם הראשונה.
כשהודיע לו בצלאל יפה את הבשורה המעציבה על נפילת בנו נתן דוד בהגנה על פתח-תקווה (1921) השיב : ''תודה לאל, שנפל בארץ-ישראל בעד הארץ, ולא בטבח בפרעות באוקראינה'' .חמש שנים אחר נפילת בנו עלה לארץ והתיישב בכפר-סבא.
אף כי לא התכוון לשרת ברבנות התנדב לשרת את הישוב החדש בתור רב ראשון במושבה, שנתיים ישב ועסק בתורה והעלה על הכתב הרבה חידושי תורה ודרשות באגדה , אך נמנע מלפרסמם כדי שלא להתהדר. בצעירותו פירסם קונטרס ''חקר דין'' בחידושי הלכה.
הוא נפטר בי''ז במרחשוןו תרפ''ח (1928) אחרי ששירת בקודש שנתיים בלבד.
ימים אחדים לפני פטירתו נתארסה בתו רחל לרב הצעיר אברהם ריניק שירש את כסא הרבנות.
הוא היה מאלה שעשו היסטוריה דתית ורבנית בארץ-ישראל. 45 שנה שימש ברבנות בכפר-סבא. היתה זו חלוציות ממדרגה ראשונה מצד תלמיד
396