בית חולים מאיר
המלחמה מצאה את בית-החולים בכוננות מלאה. כבר בבוקר יום ב', שבו פרצו הקרבות, הגיעו אליו פצועים והרוגים מבית-החרושת ''אלבר'', אשר הופצץ על-ידי מטוסים ירדניים. הפצועים אושפזו וניתו להם כל הטיפול הדרוש. על אף העובדה, שאחדים מן הרופאים הצעירים ומן האחיות גוייסו למאמץ המלחמה הכללי, לא ניכר חסרונם והנותרים מילאו את מקומם במלוא המסירות וההיענות. במסגרת ההכנות הכלליות סודרו במקום מקומות לינה לעובדי בית-החולים ואף לילדיהם, כדי שיוכלו להקדיש את מלוא זמנם ואונם למאמץ הרפואי,
האוכלוסיה האזרחית גילתה היענות למופת, בעיקר בתרומת דם. תורמים רבים הושבו ריקם במגמה לשמור על פוטנציאל מסויים למקרה של החמרת המצב. עזרה רבה הגישו נשי יע II ל וחברות מגן-דוד-אדוס, שעשו לילות כימיס בבית-החולים וסייעו במיטב יכולתן בכל אשר נתבקשו. כו התגייסו לעזרת בית- החולים גדנ''עים ותלמידי בתי-הספר לעזור בעבודות שירות שונות לפי הצורך.
בשנת 1964 התברכו תושבי השרון, אשר בריבם הגדול נהנים משירותי קופת'' חולים הכללית, במוסד חדש - בית-הספר לאחיות שליד בית-החולים ''מאיר '' ,
388