ברוך כצנלסון

ברוך כצנלסון

עלה לארץ ב-1934 והתיישב בכפר-סבא. שם קנה חלקת קרקע ונטע מטע הדרים, ''עמדתי לעלות לארץ'', סיפר, עוד ב-1920 כחבר בהחלוץ שהתארגן בשעתו בעירי, אלא שכניסתו של הצבא האדום לסלוצק שיבשה את דרכי וכעבור שנתיים הצלחתי להגיע לארה''ב'', (הוריו היגרו לפניו.

כבר בגיל בר-מצווה כתב שירים באידיש ובעברית ובשנת 1930 פירסם בניו-יורק את ספר השירה הראשון שלו, ''לאור הנר'', באותה תקופה פירסם שירים במרבית האכסניות הספרותיות בארצות-הברית והמשיך בכך גם בארץ.

ברוך כצנלסון היה ראשון המורים של כיתות ההמשך שליד בית-הספר ''אוסישקין'' שמהן צמח בית החינוך התיכון על-שם ברל כצנלסון, ראשון בתי-הספר התיכוניים בשרון. בעבודתו בבית החינוך השקיע ממיטב כוחותיו במשך תקופה של יותר מ-25 שנה ( 1965-1939 ). בשנים אלה פרסם שני קבצי שירה ; ''בכור דממה'' (תש''ח) ו ''מלב אל לב'' (תשי''ד), כשנה לפני מותו התחיל להכין את ספרו הרביעי, שבו עמד לפרסם שירים חדשים רבים ומבחר משיריו הקודמים, אולם מחלתו הכריעתו. בן 68 היה במותו, נפטר ביום כ''ט בשבט תשכ''ח והובא למנוחות בכפר-סבא.

ברוך כצנלסון, המשורר, המחנך והעסקן, כבר בשנה הראשונה לעבודתו במועצה המקומית, שאליה נבחר ב-1938 , נתן את דעתו להקמת כיתות-המשך והיה זה אך טבעי שהוא נתמנה להיות מחנכן. כיתות אלו היו בשבילו שער הכניסה לפרדס ההוראה, שהניב יבול רב ויפה.

הוא לא היה רק מורה לתלמידים אלא גם מחנך למחנכים ושימש סמל ודוגמה לכל, מעולם לא היה מנהל בית-החינוך וגם לא סגן-מנהל. אולם דמותו הרוחנית והמוסרית עשתה אותו למעצב דמותם של בית-החינוך ושל תלמידיו לכן זכה להוקרת הכל וביחוד להוקרת הורי התלמידים,

364