מועדון הנוער לזרוס

ברשות עצמו, שבו ילמדו את כל המקצועות הנדרשים על-פי תכניות משרד החינוך, אך הדגש יושם בחינוך ברוח תורת ישראל.

קשיים רבים עברו ההורים והתלמידים עד שבית-הספר עיצב את דמותו, כי היה צורך במבנים נאותים ובצוות מורים שיתאים לאופיו המיוחד. לבסוף, בעזרת המפד''ל הוקמה הכיתה הראשונה ובה כ-30 תלמידים. המחזור הראשון למד בתנאים קשים, אולם רוח החלוציות שפעמה בכל, במנהל שלמה הירש, במורים, בעובדים ובתלמידיםו, עזרה להתגבר על הקשיים.

עם תום שנת הנסיון הראשונה הוחל בבניית מבנה לבית-הספר ואז גם נקבע סופית, כי שמו של בית-הספר יהיה ''מורשת'', שם המבטא את המטרות העיקריות שתלו בו ההורים. ההרשמה למחזור ב' הצדיקה את תקוות המייסדים, כי נפתחו כבר שתי כיתות מקבילות, ובמחזור ג' נפתחה גם מגמה מקצועית לבנים ומגמה פקידותית לבנות. תוך שנים אחדות הכיר משרד החינוך בבית-הספר בזכות הישגיו הנאים. כעבור שלוש שנים (בתשכ''ט) הועבר בית-הספר לרשות העיריה.

בתשל''ב היו בבית-הספר עשר כיתות, בעיקר תלמידות, ומעט תלמידים (בנים דתיים לומדים בדרך כלל בישיבות תיכוניות מחוץ לעיר). בבית-הספר שלוש מגמות : בגרות, גמר, פקידות והנהלת חשבונות. בלימודים מודגש החינוך הדתי והלאומי, מתקיימות תפילה יומית ותפילות ראש-חודש חגיגיות,וניתנים שיעורים מיוחדים ביהדות ובפילוסופיה דתית והתלמידים מעיינים במשנתם של הוגי דעות קדמונים ובני דורנו (הרמב''ם, ר' יהודה הלוי, הרב קוק ואחרים)· כן מתנהלת פעילות עניפה בתחומי החינוך המשלים והחינוך החברתי. בשעות אחר-הצהריים מתקיימים כתריסר חוגים : מחשבת ישראל, ריקודים, קרמיקה, הרצאות-אורח חדשיות, אימוץ מועדונים ועוד.

למועצת התלמידים (הנבחרת מחדש כל שנה) שטחי פעולה רבים בבית-הספר:

ארגון סרטים אחת לשבועיים, ניהול קיוסק, גזברות וסיוע לתלמידים, תיאום בין התלמידים והמורים, ארגון מסיבות, טיפוח מפעלי התנדבות קהילתיים ועוד ועוד. במסגרת בית-הספר קיימים גם ספריה, חדר-עיון, ומועדון להכנת שיעורי-בית, בנוכחות מורה,

בוגרי בית-הספר מכוונים להמשיך את דרכם בצבא ובשירות לאומי (הבנות). כיום מוצאים את דרכם למסגרות אלה כ-70 אחוז מהתלמידים ומהתלמידות, ואמנם, גולת הכותרת של החינוך הדתי-לאומי בבית-הספר הן הבנות המתנדבות

357