חנוכת בית-חחינוך התיכון ע''ש ב. כצנלסון
חנוכת בית-חחינוך התיכון ע''ש ב. כצנלסון
חוייבו ללמוד בבית-הספר 'ברנר' וכל הילדים באזור המרכז למדו ב'אוסישקין'. עם התגברות העליה והקמת שיכונים חדשים נפתח תחילה סניף גם בשיכון עליה והוא הפך כעבור זמן מה לבית-ספר עצמאי. שני בתי-הספר, במזרח ובמערב, היו תוך שנה אחת למוסדות חינוך גדולים. כן חלה התרחבות ניכרת בבית-הספר 'מזרחי' ואף נוסף עליו בית-ספר של 'החינוך העצמאי'.
בסקירה שנמסרה לקראת שנת הלימודים תשי''א (1951) צויין המאמץ שנעשה בשנה שחלפה על-ידי חבר המורים והמורות בקליטת הילדים, שזרמו ללא הפסקה למושבה. הכיתות המלאות מזה וגיוסם של המורים לשירות מילואים מזה, הכבידו על העבודה המסועפת, ביחוד בבית-הספר שבמעברה, אשר נוסף לבעיות המשותפות לכל בתי-הספר, התלבט בבעיית יצירת המגע בין בית-הספר ובין בתי הורי הילדים. מורי בית-הספר הראו דוגמה חלוצית נאה בהמשיכם ללמד את הילדים ולהעסיקם שבועיים נוספים לפני החג, כדי למנוע מהילדים החדשים להסתובב בטלים בחוצות, נוסף לכך הובטחה להם ארוחה חמה, שלא היתה מצויה בבית.
הנהגת חוק חינוך חובה חינם לא עוררה כל בעיה בכפר-סבא, שהרי גם לפני כן לא היה מקרה שילד לא נקלט בבית-הספר. עוד לפני קבלת החוק הונהג חינוך חובה חינם במקום. עם הנהגת החוק הקיפה מערכת החינוך 17 מוסדות ובהם 62 כיתות, 84 מורים ו-2,165 תלמידים. התקציב הכללי הגיע ל- 70,000 ל''י.
באמצע שנת הלימודים של תשי''א (1951) עזב ש. אנגל את תפקידו כיושב ראש ועד החינוך וועד ההורים, שבראשם עמד שתי עשרות שנים.
''חורף שנת 1952. ראשית העליה ההמונית לישראל. מזרחית לכפר-סבא, ליד מושב העולים בן השנה, הוקמה מעברה גדולה ובה שוכנו באוהלים ובצריפונים ארעיים מאות עולים מארצות המזרח, הצפיפות היתה מרובה. המעברה מאוכלסת משפחות מרובות ילדים. הגיע חודש חשון ואיתו גשמי זעף, שזה שנים לא היו כדוגמתם. רבים חרדו לבאות - מה יהא על שוכני האוהלים והצריפונים. ואת אשר יגורנו בא. ממושב העולים ןמהמעברה הגיעו קריאות לעזרה. האוהלים והצריפונים הוצפו מים עד כדי סכנה. תושבי כפר-סבא נחלצו לעזרה. משפחות רבות פונו מהאוהלים ומהצריפונים המוצפים מים והובאו למושבה. מבוגרים וילדים שוכנו בבית-הספר 'אוסישקין' שהפך למשכן ארעי. בחדרי הכיתות שוכנו
347