| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
ר' שמחה אייזיק נולד בי' באייר תרט''ו ( 1856 ) בעיר לובן שבפולין. למד בישיבת הגאון ר' יהושע מקושנא ונחשב לעילוי. התיישב בפלונסק ועסק במסחר, נמנה על המכובדים שבחסידי גור והיה תלמיד חכם וירא שמיים. התמסר בכל חום ליבו לחיבת ציון ונתן יד לפעולותיה. היתה אז פעולה מיוחדת ליהודים דתיים - לחתום ולהחתים על נסיעת עצי אתרוג בגן-שמואל (על שם רבי שמואל מוהליבר) - ולפעולה זו התמסר בהתלהבות. בין חבריו לעבודה הציונית היו השוחט ר' יצחק יעקב אסתרזון, ר' מרדכי ישפה ור' אביגדור גרין (אביו של דוד בן-גוריון),
ר' שמחה אייזיק נבחר מטעם חובבי-ציון והציונים בפלונסק לוועידות ארציות. כשקמה בין הרבנים והחסידים תנועה לדכא את הציונות השתדל להשפיע על הרבי מגור תמוך בתנועה למען יישוב ארץ-ישראל וגם השפיע על גדולי הרבנים הנוטים לציונות שיבואו בעניין זה בדברים עם האדמו''רים. ואכן, השתדלותם נשאה פרי ואדמו''רים, אם גם לא הצטרפו אז לציונות, נמנעו מהכרזת חרם עליה. בגלל השתדלותו זו רגשו עליו החסידים ורדפוהו, אך הוא לא סר מדרכן הישרה ובשנת תרס''ו עלה לארץ, בלי להתחשב בטענות הרבי, שכן, לדבריו, אין לרבי רשות למנוע עליה לארץ- ישראל, אולם חרף דברי הרבי גברה והלכה ידם של המתנגדים לתנועה הציונית, הם רדפוהו והחרימוהו ובסופו של דבר קמו עליו ובעצם תפילת החג הוציאוהו בכוח הזרוע מתוך ה''שטיבל'' של החסידים.
ר' שמחה אייזיק לא סר מדרכו וקם ועלה עם בני משפחתו לארץ והוא אז בן 50 שנה. בהיותו משכיל ואדוק במצוות נבחר למזכיר ועד המושבה כפר- סבא שמקום מושבו היה פתח-תקווה,
ר' שמחה אייזיק היה גם בעל חזון גדול, אולם פעלו, שנראה לו כעבודת קודש, לא האריך ימים. בטרם מלאו עשר שנים לישיבתו בארץ נפל למשכב ממחלה מידבקת ומת בכ''ח ניסן תרע''ו (1916). בן 60 היה במותו, הובא לקבורות בפתח-תקווה. את חלקת האדמה שרכש בכפר-סבא ציווה לפני מותו למען הקמת בית-הכנסת הגדול.
33