מצבת הזכרון לחללי קלקיליה
בה' באייר תש''ח, הוכרז על הקמת המדינה וביום שבו נכבשה קלקיליה בכ''ח באייר תשכ''ז, שוחררה גם ירושלים העתיקה.
אחרי 20 שנה של סבל נשמו תושבי כפר-סבא, רמת-הכובש, ניר אליהו אייל ונווה-ימין לרווחה. עתה הם יכולים לעבוד בשדותיהם בלי חשש לחייהם. תושבי השיכונים יוספטל וקפלן יכולים לחיות עם ילדיהם בלי חשש מצלפי קלקיליה.
הציבור גילה קור-רוח ונשמע להוראות הפקחים. אותות האזעקה, שניתנו בתכיפות רבה, לא גרמו בהלה. והעיקר, ברוב מקומות העבודה ובכללם ''אלבר'' , נמשכה העבודה.
י. גוברניק, שהיה הממונה על המחוז וכיהן כיו''ר ועדת מל''ח המחוזית סיפר אחרי ביקורו בקלקיליה :
''נוכח הבונקרים הגדולים שנמצאו בקלקיליה, מצויידים בנשק כבד, ובתותחים ארוכי-טווח, היתה חשיבות רבה לאמצעי ההתגוננות הגדולים של ישובי השרון והמרכז. ביחוד חשובים היו אמצעי ההתחפרות והמקלטים בריכוזים גדולים של האוכלוסיה, כגון, שיכוני יוספטל וקפלן, שהיו מצויים מתחת לאפם של תותחי קלקיליה. ואמנם, מאמצים גדולים נעשו בכפר-סבא בתחום זה. נחפרו קילומטרים של שוחות. רק הודות לעבודה גדולה זו, שדרשה גם אמצעים כספיים גדולים, נמנעו אסונות כבדים בנפש והעיריה זכאית למלוא ההערכה על כך'',
305