שיריון בריטי בחוצות כפר-סבא

מרעננה, מגן-חיים, מכפר-סבא ומרמת-הכובש, מפאת חילוקי-דיעות על שיטות ההדרכה - זוסיה דרש לשים את הדגש על האקדח ואילו אני על הרובה - לא יכולנו להמשיך במשותף ונפרדנו.

''האימונים התקיימו ערב ערב, וגם בשבתות, בעיקר בתוך פרדס למפרט, למרות שהדבר הכביד מאד על האנשים, שרובם פועלים שעבדו בפרדסים במושבה ובסביבה, אך היו גם מבני האיכרים ואף כמה בחורות, בסיום הקורס, שהתבסס בעיקר על שימוש, פירוק והרכבה של אקדח, רובה, תת-מקלע ואפילו מכונת יריה אחת ,שחורה', יכלו האנשים להדריך קבוצות נוספות, היות שעבדתי כשומר, לא קיבלתי כל שכר בעד פעולותי בארגון 'ההגנה', באופן רשמי קיבלתי את הפיקוד על הגוש רק בחורף 1931/32 , הגוש כלל את כפר-סבא, מגדיאל, רעננה ורמתיים ושאר הישובים הקטנים באיזור זה, בסך הכל 200 חברים, מחציתם בכפר-סבא, במימון שכרי כמפקד הגוש השתתפו כל הישובים, אשר שילמו לעיתים גם בפתקאות לחנויות ובשטרות, שלא כולם נפרעו.

''בשטח אחד המשכנו, זוסיה ואני, בפעולה משותפת - בחיפוש אחר כלי נשק ותחמושת, כך מצאנו מספר רובים אצל יוצאי הגדוד העברי בכפר-מל''ל. מצאנו גם סליק מלא רימונים, אולם הם כבר לא צלחו לשימוש,

בוועדות הבטחון ובמפקדת ''ההגנה'' המקומית והנפתית, בתקופה הראשונה של ''ההגנה ''השתתפו : מ, אברוצקי, ש. אנגל, ז. לונברג, פ, ספיר, מ. פומרנץ וי. פפר מכפר-סבא וכן נציגים משאר ישובי השרון וא. גליניק כמפקד האזור,

התחלנו ברכישת נשק, בעיקר מהערבים, באמצעות השומרים בישובי-הסביבה, מ. שורצמן, קוזצ'וק ועוד, שהיו להם קשרים עם הערבים בכפרי הסביבה, אירע, שנשק שהובא לא צלח לשימוש, דבר זה הכריח אותנו לבוא במגע עם הערבים, שהביאו את הנשק בלילות חשוכים. קרה שהערבים לא עמדו בדיבוריהם,

'' ב-1934 כבר נשלחו ראשוני הבחורים לקורסים אזוריים ומרכזיים, הקשר עם ישובי הסביבה ובינם לבין עצמם היה בעיקר באיתות פנסים ועל-ידי רצים ורוכבים. לרשותי, כמפקד הגוש, היה זוג אופניים, גם הקשר עם המרכז בתל-אביב התנהל בעיקר על-ידי איתות, בטלפון לא הרבינו להשתמש, פעם בשבוע נפגשנו עם שאול (מאירוב) בבית הוועד הפועל של ההסתדרות, לעתים נפגשנו גם עם אליהו (גולומב) או עם דב הוז. לא פעם נדרשנו להנמיך קול, כדי שלא ישמעו בחדרים השכנים על מה מדברים. אחרי ביקור של אנשי המרכז במקומות ההתארגנות התחלנו לקבל נשק ותחמושת, בעיקר רובים ישנים שתמורתם צריך היה

284