בעצרת חג העצמאות

צנועה, דבקה בעברה הרענן, התוסס אפילו מזמן לזמן, החלוצי. והנה הלכה גם היא, ,בדרד כל בשר' ... וגם הוא - החלוץ, הפועל, החייל-התותחן, איש העם, המבריח לארץ את הפליטים מ'שארית הפליטה' - גם סורקיס כראש העיר. ''והמושבה כפר-סבא גדלה ושגשגה ויפתה מאון, זה שנים רבות - בהנהלת נציגי ציבור הפועלים, עד שחדלה להיות מושבה''. - -

אורי קיסרי כתב ב''הארץ'' ''הספד לכפר שהלך'' :

''מסתבר שכפר-סבא נעשית עיר. הצלצול מוזר במקצת : כפר הוא עיר. אומרים לי, שהנה יגיע מספר שנותיה של כפר-סבא לשבעים, ואם חיכה הכפר שבעים שנה כדי להיקרא עיר - מותר וצריך, אומרים לי, לברך אותו ביום חגו.

''אודה, כי אני איני כה חגיגי ביום חגו של כפר-סבא. בעצם, רחוק הייתי מכל החגיגיות הזאת ודעתי לא היתה נתונה כלל למהפיכה זו של רשת כפרית ההולכת ונעשית מוניציפאלית. אלא שהנה בא אצלי מר זלמן פבזנר ופרש לפני מסמכים, שלפיהם אבי המנוח, שהיה אגרונום ושימש לפני שבעים שנה מפקח על מושבות הדרום מטעם ועד 'חובבי ציון' באודיסה, הוא היה האיש שיצא לבדוק ולבחון את האדמות שעמדו למכירה, אם הן, טובות וראויות שיוקם עליהן הכפר העברי החדש. ומסתבר שאבי אישר את הקניה. וכך מצאתי את עצמי לפתע מחותן ביום חג זה. המותר לי, איפוא לומר, לאחר שבעים שנה שהאגרונום קייזרמן האמין, ללא ספק, שהוא קינה כפר - ולא עיר ?''

''שערים'', עתונה של ''פועלי אגודת ישראל'', הצטרף למברכים. במאמר ''מן הכפר אל העיר'' כתב העורך :

''כפר-סבא בת הששים, שהפכה עתה לעיר בישראל, חדלה זה מכבר להיות כפר. שאון העיר והנכונה מציינים אותה, אך יחד עמהם מתמזגים בה גם יופי הכפר ישלוותו. עתה באה הגושפנקה הרשמית, כפר-סבא הוכרה כעיר, ו- 20,000 תושביה יחוגו, ביום העצמאות ה- 14 למדינה, את יומם הגדול. אין ספק, כי הם ימצאו את כולנו, אזרחי המדינה, שותפים לשמחה זו.

''כפר-סבא, לכאורה, אחר הישובים הרבים בין ישובי הארץ, אולם לכל ברור מעמדו המיוחר של ישוב זה, אשר היה אחד המרכזים הישוביים שבהם טופחה העצמאות היהודית בארץ-ישראל. שמה של כפר-סבא מופיע בכל שלבי המאבק היהודי בארץ, במפעל ההתיישבות, במאבק על עבודה עברית, בהגנה, בעליה ובקליטה. ואכן, אם נעקוב אחרי התפתחותה של כפר סבא מאז הקמתה לפני 60

250