שיכוני הפועלים הראשונים

בשנות חשלושים הראשונות הוקמו בכפר-סבא ארבע שכונות הפועלים (א'-ד'). 200 מגרשים נרכשו על-ידי מועצת הפועלים והמימון של מפעל זה אופשר על-ידי ''קופת מלווה לעובדים'', כיום סניף בנק-חפועלים. לשם סידור פרצלציה בחלקת אדמה זקוקים היו לאישור ועד חמושבה, אך אנשי הוועד חתנגדו לכך. הם גם התנגדו לכך שהשכונות תקבלנה מים והעמידו תנאים שהפועלים לא יכלו לעמוד בהם.

רחובותיהן של שלוש חשכונות חראשונות (א'-ג') נקראו על שמותיהם של מנהיגי תנועת הפועלים : ארלוזןרוב ואהרונוביץ (בשכונה א'), ברנר, בוסל ובילינסון (בשכונה ב'), גורדון וגאולח (שכונה ג'). בהמשך לאלה הוקמו השכונות ''ותיקים'' ו''למפרט''.

שיאה של פעולת השיכון היה חקמתה של שכונת-אליעזר על 100 בתיה, זו השכונה שמטרתה היתה להקל על הפועל החקלאי העובד ועל העבודה החקלאית במושבה.

מהפעולה המרוכזת של הפועלים בשטח השיכון נהנו גם יתר חלקי הציבור שהתנחלו במושבה וגם הם חסכו רבבות לירות שהיו יורדות לטמיון, אילו מאות הפועלים היו נכנסים למעגל החפשי של רכישת מגרשים, בשטח השיכון וגידול המושבה היו, איפוא, חפועלים גורם מכריע.

זכתה כפר-סבא להיות כבר בעשור הראשון לקיומה של המועצה המקומית לשם דבר בתחום הבניה. תנועת הבניין, שהחלה עוד בשנת 1939 , הלכה וחסתעפה לרשת בניינים ובתי-שיכון, העוטרים את המושבה מכל עבריה.

בשלב ראשון נבנו 111 בתים על אדמת הקרן-הקיימת בשכונת-אליעזר. למשתכנים הוקצו חלקות אדמה כנות שני דונאמים ודונאם אחד לפיתוח משקי-עזר. את הבניה מימנו חברת ''ניר'', הסוכנות היהודית וקופת ''מילווה וחסכון'' של העובדים, הרוח החיה בתכנון השיכון במושבה,

עליה חדשה

כבר בשנת 1943 חחלו מניעים למושבה עולי תימן יפתחו תקופת עליה חדשה. אחריהם הגיעו גם עולים מבנגזי ומטריפולי, וכולם באו בעירום ובחוסר כל, תשושים וחולים. ועדת העליה דאגה להלבשתם ולהנעלתם, סידרה את התינוקות

231