נוף במושבה

ידיים. ובאמצע הככר - עמוד בטון. והנה רואה אני בעיני רוחי : על העמוד חקקו מקימיו באותיות זהב לאמור :

'',בשנה הראשונה לשלטון הפועלים בכפר-סבא נגאלו רחובותיה מחרפת חולות קדומים, כי שופצו ושופרו באבן ובמלט. 37 שנים חיכתה לגאולה - והנה זה באה. בשנה זו, ראשונה לשלטון, הפכה מכפר - לעיר, לכרך. אנשי יצירה והעזה לקחו מקום נחשלים חסרי מעש. עמוד זה וכבישים אלה עדים לכך לעולמי עד'. - - -

''ומעברו השני של העמוד הטביעו אלמונים כתובת זו, בתמצית דמם, לאמור: ,,,בשנה זו הגיע עד לעברי פי פחת מפעל יצירה כביר בו 37 שנים. בשנה זו חרבו פרדסים ויבשו עצים. רעבו איכרים. כרעו תחת עול מסים ויסורים. ארבע עשרות שנים עמלו האיכרים, חלמו, לחמו ויצרו. היפרו בדמם שממות מולדת. עדים לכך - בתים, בארות ועצים. חיו, גם מתו. כי רבו הנופלים במלחמת היצירה. עדים לכך - קברות הקדושים אשר בבית-העלמין' '',

בכרוז שהופץ בין התושבים בחתימת הסתדרות החקלאים, הסתדרות בעלי הבתים, איחוד בתי-הכנסת וותיקי כפר-סבא נאמר : ''חג זה לא חגנו הוא ואין ,לנו חלק בו'' - - - ''שעה כשרה מצאו להם שליטי המקום לסידור חגיגתםעת אחינו בפזורי תבל נמקים בעניים ובסבלם ודם יהודי ניגר כמים בראש חוצות. לא נשתתף אנו בחגיגה שאינה מוסיפה כלום. - - - תשובתנו : שמחה זו לא לנו היא, בקהלם אל ייחד כבודנו''.

בחג סלילת הכביש השתתפו מושל המחוז כנציגה של ממשלת המנדט וראשי הוועד הלאומי והוועד הפועל של ההסתדרות.

ראש המועצה המקומית אברהם קרן אמר בנאומו :

''התאספנו היום לחנוך את הכבישיס הפנימיים הראשונים במושבה ולנטוע עצים ברחובותיה. אמנם לא עת חג היום, כי אין השמחה שרויה נמעוננו נוכח המציאות האיומה אשר בה נתון כל העולם. במיוחד כבד אבלו, על השואה הנוראה שירדה על עם ישראל, על חורבן בית ישראל ועל מיליוני אחינו הנמצאים תחת שוט הנוגש. אם בכל זאת התאספנו לחוג, הרי זה רק כדי לבטא את הרגשתנו בשמחת היצירה דווקא בימים קשים אלה. בכוח הראשונים ואמונתם. שרובם עוד חיים איתנו וזכו לראות בפרי עמלם, אנו מוסיפים לבנות ולפתח

227