white dot


השונים לשם שמירה על מידות העבודה העברית, - - - הדאגה לעבודה עברית אינה זכות בלבד, וחובה לעמוד בפרץ ולהתגייס לשם שמירה על עמדות עבודה חלה על כל הישוב כולו, וביחוד על הנוער'',

מאסרים עם עבודת-פרך

ב 2- במאי 1934, פרסם הנציב העליון סר ארתור ווקופ, תיקון לחוק ''מניעת האיומים'', שעיקר תכליתו לאסור את המשמרות למען העבודה העברית, תיקון זה הוצא לפי דרישת התאחדות האיכרים, המשמרות נכנסו לשבוע השמיני, והענשים נגד העומדים במשמרות הוחמרו, במשפט ראשון שלאחר תיקון החוק, נידונו ב. וולמן ומשה דנאי למאסר חודש עם עבודת פרך.

כתגובה ראשונה לתיקון החוק התייצבו במשמרת רוב חברי הוועד הפועל של ההסתדרות והמרכז החקלאי, ביניהם ב. כצנלסןן, ד. בן-גוריון ואחרים.

סידרת המשפטים הגיעה לשיאה במשפט האדמיניסטרטיבי, שהתנהל לפני סגן מושל המחוז ביפו (לא לפני שופט מוסמך) נגד נציגי מועצת הפועלים יוסף בנקובר, פנחס קוזלובסקי (ספיר) וראובן שרייבמן (שרי), מזכיר מועצת הפועלים ברוך מינקובסקי וסופר ''דבר'' שלמה אנגל, סעיפי האשמה היו ''הסתה ואלימים'' , דרישת התביעה היתה לחייב את הנאשמים להימצא תחת פיקוח המשטרה במשך ששה חדשים ולתת ערבות להתנהגות טובה. סגן המושל, פולק, ניהל את המשפט, שלא כמקובל ואף דחה את דרישת הסניגור, עו''ד קרונגולד, שהמשפט יתנהל על-פי ראיות בבית-המשפט, את הערותיו של הסניגור והסתמכותו על מסמכים חוקיים, שבהם נאמר כי היהודי יעסיק פועלים עבריים, ביטל סגן המושל כ''ביטול זמן'', באחת הישיבות של המשפט, דרש סגן המושל למסור לידיו את הרשימןת שנעשו בתוך בית-המשפט על-ידי סופר ''דבר'', בהעירו, כי אין להרשות לנאשם שירשום רשימות לעצמו, לפני הוצאת פסק-הדין טען הסניגור, שלא ייתכן להאשים סופר עתון, שתפקידו מחייבו להיות נוכח בכל מאורע ומקום, נוסף לכך משמש סופר ''דבר'' גם מוכתר, ותפקיד זה מחייבו להיות נוכח במקומות של סכסוך ציבורי, להפתעת הכל הפסיקו השופט והחל קורא את פסק-הדין, שהיה מוכן בתיקו,

בפסק-הדין נאמר, כי הנאשמים שרייבמן, בנקובר, וקוזלובסקי ''סידרו ואירגנו משמרות, דבר שהפריע לאנשים לעסוק בביזנס שלהם'', ש, אנגל ''מילא

186


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא